מקרה 6/2020

מקרה מס' 6/2020

פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קריית אונו ופועל בריכוזה של כרמלה זילברשטיין ובהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו משנת 2012. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.

הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו

פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגיה האתית שעל הפרק. הפורום מבסס את חוות הדעת שלו על הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018) שאומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' הפועל לצד המרכז לגישור בקהילה קריית אונו והקריה האקדמית אונו (להלן – הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018)), ועל הקוד האתי למגשרים (2018), שהותאם לצרכי מגשרים שאינם פועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה. שני הקודים מבוססים על הקוד האתי למגשרים (2014) של המרכז לגישור בקהילה קריית אונו, שפותח על ידי חברי פורום האתיקה בהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הם מוסיפים על תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות הגישור) ומשקפים את עמדת הפורום לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בקהילה, מגשרים פרטיים, ומגשרים בתיקי בית משפט בשינויים המתחייבים.

עובדות המקרה

מנהלת מרכז גישור בקהילה פנתה לפורום האתיקה בשאלה האם ניתן, מבחינה אתית, לשלב סטודנטים המשתתפים בקליניקה לגישור במסגרת לימודיהם במוסד אקדמי כצופים בגישורים בסכסוכי קהילה המתקיימים במרכז הגישור. מנהלת המרכז עדכנה כי על-פי הנחיות יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט, לא ניתן לצפות בגישורים שהופנו למרכז הגישור מבית המשפט ועל כן לא מתקיימת בהם צפייה כלל, בין אם על ידי מגשרים ובין אם על ידי סטודנטים.  

דיון

סוגיית הצפייה בגישורי אמת על ידי סטודנטים וגורמים אחרים מעלה לדיון שיקולים אתיים ושיקולים נוספים. הפורום גיבש את עמדתו, בין היתר, לאחר ששמע סקירה בנושא מפי סטודנטים נציגי הקליניקה לדיון מקדמי, גישור ויישוב סכסוכים ומנהלה עו"ד אמיתי כץ שינפלד, מהקריה האקדמית אונו.

בינתיים התבשרנו כי יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט עדכנה את עמדתה ותתיר "צפייתם של סטודנטים, המשתתפים בקורס אקדמי-קליני במוסד אקדמי מוכר, בהליכי גישור בתיקים שיופנו לגישור אצל מגשר הרשום ברשימת המגשרים של בתי המשפט" בכפוף לתנאים המפורטים בנייר עמדה מיום 29.10.2020 (להלן – נייר העמדה).[1]

הדיון בשאלה שבפנינו לא התייתר מכמה סיבות: ראשית, השאלה שהופנתה לפורום התייחסה לאפשרות הצפייה בגישורי קהילה ובסוגי הגישורים השונים המתקיימים במרכז הגישור בקהילה, ולא רק בגישורים המתקבלים מבית המשפט. שנית, נייר העמדה מתייחס לנסיבות מאד ספציפיות וקובע כי "היתר הצפייה יינתן באופן פרטני לקורס אקדמי-קליני במענה לפניה שתוגש ליחידת הגישור". כלומר מדובר בהיתר הניתן למוסד אקדמי ולא למרכז הגישור בקהילה. ושלישית, מכיוון שנייר העמדה מתיר צפיית סטודנטים בגישורי בית משפט ואינו מתייחס לצפיית מגשרים המשתייכים למרכז בגישורים שהופנו מבית המשפט.

א. היעדר הסדרה בדין של צפיה בהליכי גישור

הליך הגישור בתיקי בית משפט מוסדר במספר דברי חקיקה וביניהם חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993, ותקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), תשע"ח-2017. דברי חקיקה אלו מגדירים מהו גישור, מהן חובות המגשר, ומה הכישורים והמיומנויות הנדרשים ממגשר המבקש להימנות על רשימות המגשרים בבתי המשפט, אך אין בהם התייחסות לשאלת הצפייה בהליכי גישור. הליכי גישור "פרטיים" אינם מוסדרים בחוק.

פורום האתיקה אינו מחווה דעתו בשאלות משפטיות. עם זאת, כפתיח לדיון בשאלה האתית של צפייה בגישור, נציין כי לכאורה אין איסור מכוח הדין לצפות בהליכי גישור.

ב. הגבלות על צפייה בגישורים בתיקי בית משפט מכוח מדיניות יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט

על פי נייר העמדה, מדיניות יחידת הגישור בעבר הייתה כי אין לצפות במקרים שהופנו לגישור על ידי בית המשפט. מדיניות זו עברה לאחרונה שינוי ומאפשרת לקליניקה, שללימודים בה יש קשר ישיר לגישור, ושקיבלה היתר ספציפי מיחידת הגישור, לקיים צפייה בגישורים בתיקים שיופנו לגישור אצל מגשר הרשום ברשימת המגשרים של בתי המשפט, בכפוף למגבלות המפורטות בנייר העמדה.

אין מדובר בהיתר כללי למרכזי הגישור בקהילה לאפשר לסטודנטים צפייה בתיקי בית משפט שהופנו למרכז הגישור על ידי בית המשפט. ההיתר מופנה למנהל/מנחה הקליניקה, ניתן לקורס אקדמי-קליני ספציפי, לשנה האקדמית המצוינת בו, לסטודנטים הרשומים לקורס, ומצריך חידוש מדי שנה. מנהלי/ות מרכז גישור הפועלים בשיתוף פעולה עם הקליניקה יצטרכו לוודא עם יחידת הגישור שההיתר מתייחס אליהם.  

ג. שיקולים התומכים בשילוב צופים בהליכי גישור

במהלך הדיון שקיים הפורום עלו כמה שיקולים התומכים בשילוב סטודנטים כצופים בהליכי גישור:

  1. תרומה לסטודנטים, לאקדמיה ולמערכת המשפט – הצפייה בגישורים תאפשר למידה איכותית ומעשית ותעניק הכשרה טובה יותר לסטודנטים למשפטים לקראת עבודתם כעורכי דין המייצגים בעלי דין בבית המשפט, כמייצגים בהליכי גישור, וכמגשרים בעתיד. בנוסף לכך היא תאפשר היחשפות עמוקה יותר להליך הגישור כחלופה להתדיינות בבית המשפט ולאופני חשיבה "גישוריים" שילוו אותם בעתיד הן כעורכי דין והן כמגשרים.
  2. תרומה לקהילה ולחברה – צפייה בגישורים תקדם שיתופי פעולה בין האקדמיה והקהילה לתועלת כל הצדדים, חיבור בין פרקטיקה לאקדמיה, הזדמנות למחקרים מעשיים ועוד. בנוסף היא תפתח פתח למעורבות סטודנטים בעבודת מרכז הגישור שניתן להרחיבה לתחומים נוספים כגון תיאום גישורים, חשיפת הגישור בפני קהלים שונים בקהילה ועוד.
  3. תרומה למגשרים ולמקצוע הגישור – צפייה בגישורים תאפשר הנהגת מתן משוב על ידי הצופים למגשרים ותסייע להתפתחות המקצועית של המגשרים ולהפקת לקחים לטובת מגשרים, מקצוע הגישור, מרכז הגישור ומגושרים.

שיקולים אלו תומכים גם במתן היתר למגשרים במרכז לצפות בעמיתיהם המגשרים לתועלת מערכת המשפט, החברה ומקצוע הגישור. הצפייה תאפשר התפתחות מקצועית של המגשרים (הצופים והנצפים כאחד) שיוכלו לספק שירות איכותי יותר לבעלי הדין המופנים אליהם מבית המשפט. יש גם לזכור שהמגשרים ברשימת התביעות הקטנות עשויים להשתלב בעתיד ברשימת המגשרים הכלליים ולקיים הליכי מהו"ת וגישורים בבתי משפט השלום והמחוזי, ועל כן התפתחותם המקצועית מהווה אינטרס של מערכת המשפט ושל הציבור כולו.

ד. חששות משילוב צופים בהליכי גישור

במהלך הדיון הועלו גם חששות לפגיעה בהליך הגישור ובעקרונותיו כתוצאה משיתוף צופים בגישור.

  1. חשש מפגיעה באיכות הגישור – הועלה חשש שנוכחות צופים עלולה לפגוע בתפקוד המגשר, להסיט את תשומת הלב של הצדדים מהמגשר ומהתהליך אל הצופים, להקשות על הצדדים להיפתח בפני המגשר ובפני הצד האחר. ייתכן שסוגי גישור שבהם האינטימיות ורגישות המידע גבוהים במיוחד, כגון גישורים לגירושין, מתאימים פחות לצפייה.
  2. חשש מפגיעה בסודיות הגישור – הגדלת מספר המשתתפים בהליך תקשה על שמירת הפרטיות וסודיות המידע שעלה בגישור.
  3. חשש מפגיעה באוטונומיית הצדדים – צורך להבטיח שצדדים יכולים לסרב לצפייה או להפסיק את הצפייה.

ה. תנאים לשילוב צופים בהליכי גישור

צפייה בהליכי גישור היא פרקטיקה מקובלת בהכשרת מגשרים בישראל ובעולם. בישראל ההכשרה בהתנסות מעשית (פרקטיקום) עושה שימוש בצפייה כחלק מתהליך ההכשרה.[2] גם בחו"ל מוכרות תוכניות להכשרת מגשרים ולשמירה על כשירותם הכוללות צפייה בגישורי אמת.[3] מוסדות אקדמיים שכוללים תוכניות ליישוב סכסוכים וקליניקות לגישור מציעים לסטודנטים לצפות בגישורי אמת המתקיימים בדרך כלל בשיתוף עם בתי המשפט הסמוכים להם.[4]

גם אנו רואים בשילוב צופים בתהליך הגישור כלי חשוב בהכשרת סטודנטים ומגשרים ובהתפתחות מקצועית. אנו סבורים שהקפדה על התנאים המפורטים להלן, העולים בקנה אחד עם התנאים המפורטים בנייר העמדה, תיתן מענה לחששות העולים משילוב צופים בהליכי גישור.

  1. קיום הגישור על ידי מגשרים הכשירים לכך. במקרה של גישור בתיקי בית משפט, וככל שיתקבל אישור יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט לקיום צפייה בגישורים במרכזי הגישור בקהילה, יתקיים הגישור על ידי מגשרים הרשומים ברשימות המגשרים בהתאם לתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים).
  2. המגשרים נתנו הסכמתם לצפייה בתהליך. במקרה של גישור המתקיים במסגרת מרכז גישור בקהילה – התקבלה הסכמת מנהל/ת המרכז לצפייה.
  3. הצדדים לגישור הסכימו לצפייה. הסכמה מדעת של הצדדים תינתן קודם לתחילת ההליך, לפני הגעתם למפגש, ויובהר להם כי הם רשאים לחזור בהם מההסכמה בכל שלב של הגישור.
  4. הצופים הם סטודנטים המשתתפים בקליניקה לגישור בהתאם לאישור של ותיאום עם מנהל/ת הקליניקה האחראי עליהם. כשמדובר בתיקי בית משפט הצפייה תוכל להתבצע על פי היתר ספציפי שניתן לקליניקה על ידי יחידת הגישור ובהתאם לתנאיו.
  5. מומלץ לאפשר צפייה על ידי מגשרים המתנדבים במרכז הגישור בכפוף לתנאים המפורטים כאן בגישורים שלא הופנו מבית המשפט. אם וככל שיתקבל בעתיד היתר מתאים מיחידת הגישור, מומלץ לאפשר למגשרים לצפות גם בגישורי בית משפט.
  6. הצופים יעברו תהליך הכנה לקראת הצפייה. יובהרו להם כללי ההתנהגות שיחולו עליהם במהלך הגישור ולאחריו, שיכללו, בין היתר, הופעה הולמת, הימנעות מהתערבות בתהליך ומהבעת דעה, הימנעות מפנייה לצדדים ולמגשר, הימנעות מהפרעה לתהליך, קבלת המגשר כבעל הסמכות בתהליך, ושמירה על סודיות המידע שנחשפו אליו בקשר עם הגישור. הצופים יחתמו על טופס התחייבות לשמירה על סודיות שיוכנס לתיק הגישור הנשמר במרכז הגישור.
  7. מספר הצופים לא יעלה על שניים.
  8. מומלץ להושיב את הצופים באופן שימנע קשר עין בינם לבין הצדדים, ובמקרה של גישור בזום – מבלי שתמונתם תוצג ב"חדר" הגישור.
  9. המגשרים יפסיקו את הצפייה במקרה שהצדדים מבקשים זאת או אם הם סבורים שהצפייה פוגעת באיכות התהליך או במחויבותם כלפי הצדדים.
  10. הצופים ימלאו משוב לגבי התהליך שיועבר למגשרים ולמנהל/ת מרכז הגישור.

סיכום

א. מבחינה אתית אין מניעה לאפשר צפייה מבוקרת ומוסכמת בהליכי גישור, שנועדה לצרכי לימוד והכשרה, תוך שמירה על הכללים המשפטיים והאתיים החלים על קיום הליכי גישור. אנו סבורים שצפייה שתקיים את התנאים שפירטנו לעיל תעמוד בכללים הנדרשים.

ב. בגישורים שלא הופנו למרכז הגישור מבית המשפט ניתן לאפשר צפייה של סטודנטים מקליניקה לגישור ושל מגשרים המשתייכים למרכז הגישור בהתאם לתנאים המפורטים במסמך זה.

ג. בגישורים שהופנו מבית משפט יש לנהוג בהתאם לנייר העמדה של יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט. נייר העמדה מאפשר לסטודנטים בקליניקה לגישור לצפות בגישורים בתיקי בית משפט בהתאם להיתר ספציפי מיחידת הגישור שניתן לקליניקה. על מנהלי/ות מרכז גישור שפועלים בשיתוף פעולה עם הקליניקה לוודא עם יחידת הגישור שההיתר מתייחס אליהם.  

ד. הפורום ממליץ להתאחדות מרכזי הגישור בקהילה להעלות בפני הנהלת בתי המשפט בקשה לאפשר צפייה של מגשרים ממרכזי הגישור בקהילה בתיקי בית משפט המופנים למרכזים, וזאת על פי הקריטריונים שהוצגו לעיל העולים בקנה אחד עם הקריטריונים המפורטים בנייר העמדה.

פורום      האתיקה

דצמבר          2020


[1] נייר עמדה בנושא צפייה של סטודנטים בהליכי גישור בתיקי בתי משפט, 29.10.2020

[2] נעמי דטנר ויעל פוקס-לוי "התנסות מודרכת בגישור – אמות מידה" (משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, יוני 2011).

[3] למשל בפלורידה (Florida Rules for Certified and Court-Appointed Mediators, Rule 10.105), באנגליה (Civil Mediation Council, https://civilmediation.org/cpd-for-mediators)/, בוירג'יניה (http://www.courts.state.va.us/courtadmin/aoc/djs/programs/drs/mediation/training/home.html)

[4] למשל New York University School of Law Mediation Clinic; UNLV Mediation Certificate Program; University of Minnesota Law School, Community Mediation Clinic.

כתיבת תגובה