מקרה 4/2023

מקרה מס' 4/2023

פורום האתיקה מיסודו של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קרית אונו ובשיתוף הקריה האקדמית אונו מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קרית אונו ומרכזים נוספים ופועל משנת 2012 בריכוזה של כרמלה זילברשטיין ובהנחיית פרופ' עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו המשמש כיו"ר הפורום. הפורום מקבל פניות ממגשרים מכל רחבי הארץ. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.

הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו

פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל שהדבר רלוונטי לבחינת הסוגייה האתית שעל הפרק. הפורום מבסס את חוות הדעת שלו על הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018), שאומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' (להלן – הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018)), ועל הקוד האתי למגשרים (2018), שהותאם לצורכי מגשרים שאינם פועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה (להלן – הקוד האתי למגשרים). שני הקודים מבוססים על הקוד האתי למגשרים (2014) שלהמרכז לגישור בקהילה קרית אונו,שפותח על ידי חברי פורום האתיקה בהנחיית פרופ' עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הקודים האתיים מוסיפים על תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות הגישור) ומשקפים את עמדת הפורום לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בקהילה, מגשרים פרטיים, ומגשרים בתיקי בית משפט בשינויים המתחייבים.

עובדות המקרה

באחד ממרכזי הגישור בקהילה מתקיימים מעת לעת, בצד גישורי פנים אל פנים וגישורים מקוונים, גם גישורים היברידיים, הכוונה היא שבמהלכם, צד אחד נוכח עם המגשרים בחדר הגישור והצד האחר משתתף באופן מקוון.

מספר הגישורים ההיברידים קטן, והם מתקיימים בנסיבות לא שכיחות שבהם אחד הצדדים עומד על כך שהגישור יתקיים פנים אל פנים (למשל עקב היעדר נגישות לטכנולוגיה או חשש ממנה) או באופן מקוון (למשל בשל מיקום גיאוגרפי המרוחק ממרכז הגישור) ואילו הצד השני אינו יכול או אינו מעוניין לקיים את הגישור על פי בחירת הצד הראשון (למשל, צד שנמצא במקום גיאוגרפי רחוק ממרחק הגישור או נציג חברה שעל פי נהלי החברה רשאי להשתתף בגישורים מקוונים בלבד ולכן אינו יכול להיענות לבקשת הצד הראשון לקיים גישור פנים אל פנים). עם זאת, שני הצדדים מעוניינים ומסכימים לקיים את הגישור באופן היברידי, צד אחד באופן פיזי וצד שני באופן מקוון.

השאלה שהופנתה אל הפורום הייתה האם יש מניעה אתית לקיים גישור באופן היברידי כאמור. ההתלבטות  נגעה בעיקר בחשש לחוסר איזון בין הצדדים ובחשש למשוא פנים או מראית עין למשוא פנים הנובעים מכך שצד אחד נמצא בחדר עם המגשרים ואילו הצד האחר נוכח באופן וירטואלי באמצעות מצלמה ומסך.

דיון

א. היעדר הכתבת פורמט הגישור בדין או בקוד האתי

תקנות הגישור והקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) אינם קובעים כיצד יש לקיים את הגישור: פנים אל פנים, באופן מקוון או היברידי. התקנות והקוד האתי פותחו בזמנים שבהם הגישור פנים אל פנים היה פורמט הגישור העיקרי, והגישור המקוון – תחילה באמצעות הטלפון ולאחר מכן באמצעות ווידאו, היוצא מן הכלל. בעקבות תקופת הקורונה השימוש בגישור המקוון באמצעות ווידאו התרחב וקנה לו אחיזה בתחום הגישור. גישורים מקוונים נעשים מזה זמן בתיקי בית משפט, בגישורים פרטיים, ובגישורים בקהילה. הנורמות האתיות החלות על גישורי פנים אל פנים חלות גם על גישורים מקוונים בשינויים המחויבים,[1] וכך גם על גישורים היברידיים. כפי שלא ניתן לפסול מראש, מבחינה אתית, את הגישור המקוון, כך לא ניתן לפסול מראש את הגישור ההיברידי אלא יש לבחון את המגבלות האתיות החלות על השימוש בו.

ב. מגבלות אתיות על השימוש בגישור היברידי

השימוש בגישור היברידי מציב בפני המגשר ובפני מרכז הגישור בקהילה המבקש להיענות לבקשת הצדדים ולקיים את הגישור בפורמט זה מספר קשיים שעליהם לשקול.

ראשית, כשירות המגשרים. הקוד האתי קובע בסטנדרט 4 (כשירות המגשר) כי "המגשר יגשר רק כאשר יש לו שליטה טובה במיומנויות הבסיסיות הנדרשות לקיום תהליך גישור באופן אפקטיבי" (סטנדרט 4.א.1).

לא כל מגשר הכשיר לנהל תהליך גישור פנים אל פנים, כשיר גם לנהל תהליך גישור היברידי. גישור היברידי מצריך מיומנות משולשת: ניהול גישור פנים אל פנים, ניהול גישור מקוון, על המיומנויות הטכנולוגיות והגישוריות הכרוכות בכך, ושילוב ומעבר בין שני סוגי הגישור הללו במסגרת אותו תהליך.

ישנם מגשרים שדבקים בגישור פנים אל פנים ומוותרים מראש על קיום גישור מקוון בשל האתגרים והקשיים המקצועיים שהוא מציב, כגון תקלות טכניות ותפעוליות של הטכנולוגיה, פגיעה ביכולת ליצור קשר אישי ואמפתי, מגבלות על יצירת קשר עין ותקשורת לא מילולית, וניצול לרעה של המרחק הפיזי. הקשיים והאתגרים שבקיום גישור היברידי גדולים עוד יותר ומכאן גם רמת הכשירות הגבוהה יותר הנדרשת.

נובע מכך שעל המגשר לבדוק עם עצמו שיש לו את הכשירות הנדרשת לקיים את הגישור ההיברידי, ועל מנהל/ת מרכז הגישור לוודא עמו שאכן כך הדבר.

שנית, השמירה על אי משוא פנים ועל מראית עין של אי משוא פנים מורכבת יותר בנסיבות של גישור היברידי. הקוד האתי מנחה את המגשר בסטנדרט 2 (אי משוא פנים) להימנע מהתנהגות המעדיפה צד, או היוצרת בעיני אדם סביר חשש, או רושם כזה (סטנדרט 2.ב.1). השמירה על אי משוא פנים הופכת קשה יותר כאשר צד אחד נמצא עם המגשרים בחדר הגישור, בעוד הצד האחר נמצא פיזית במקום שונה ומתקשר עם המגשרים ועם הצד הנמצא יחד איתם באמצעות ווידאו. נסיבות אלו יוצרות הזדמנויות למפגשים ושיחות לא פורמליים בין המגשרים לבין הצד הנוכח פיזית ללא ידיעת הצד המקוון. הצד המקוון עשוי לתהות האם התקיימו עם המגשרים חילופי דברים טרם הכניסה לחדר הגישור, במהלך הפסקות קפה, או כאשר המצלמה כבויה. הנסיבות עלולות ליצור, או להגביר אי אמון, גם כשאין לכך בסיס אובייקטיבי.

נובע מכך שהסיכון האתי לאובדן אי משוא פנים, או לחשש למשוא פנים גדול יותר בקיום גישור היברידי בהשוואה לגישור פנים אל פנים או גישור מקוון. אין בכך כדי לפסול את הלגיטימיות של גישור כזה, אך זהו שיקול המצדיק את צמצום השימוש בגישור היברידי והעדפת הגישור פנים אל פנים והגישור המקוון על פניו ככל שהדבר מתאפשר.

שלישית, השמירה על הגינות התהליך. הקוד האתי מנחה את המגשר לפעול בהגינות (סטנדרט 14). תהליך גישור הוגן מאפשר לקיים את הגישור בהתאם למטרות הגישור ולרוח הסטנדרטים האתיים. כאשר צד אחד בלבד נמצא בחדר הגישור עם המגשרים, עולה החשש לקבלת יתרון לא הוגן על ידו בהשוואה לצד האחר. לכאורה, הקרבה הפיזית יוצרת עבורו הזדמנויות להשפעה על המגשרים ועל התהליך העולות על אלו של הצד שאינו נוכח בחדר.

שיקולי ההגינות, כמו שיקולי אי משוא הפנים, תומכים אף הם בהעדפת הגישור פנים אל פנים והגישור המקוון על פני הגישור ההיברידי. רצוי, לפיכך, שהמגשר ומרכז הגישור יבחנו חלופות לביצוע הגישור ההיברידי בהתאם לאמצעים העומדים לרשותם. לדוגמה, כאשר צד אחד עומד על קיום גישור מקוון והצד האחר אינו יכול לקיימו בשל היעדר מחשב ומצלמה, או בשל חשש מתפעול הטכנולוגיה, ככל שמרכז הגישור יכול להעמיד חדרים נפרדים המצוידים במחשב ובמצלמה לרשות המגשרים ולרשות הצד האחר, הדבר עשוי להפחית את החשש לחוסר הגינות ולפגיעה בניטראליות.

רביעית, יש להבטיח את חופש הבחירה של הצדדים באשר לשימוש בגישור היברידי. צדדים שמבקשים, או מסכימים לגישור היברידי צריכים לקבל מהאינטייקר הסבר על התהליך ועל ההבדל בינו לבין תהליך גישור פנים אל פנים ולבין תהליך גישור מקוון, על מנת שהשתתפותם בתהליך תהיה מתוך הסכמה מדעת.

כמו כן, הניסיון מלמד שכאשר החשש של צד מפני גישור מקוון נובע מהיעדר ניסיון בשימוש בטכנולוגיית ווידאו, הסבר מקדים, הנחייה ותרגול האמצעי המקוון לפני הגישור עשוי לסייע לו להתגבר על ההתנגדות להשתתף בגישור מקוון. פרקטיקה כזו מהווה העצמה של צד בקבלת החלטות והיא יכולה לסייע ביצירת איזון בין שני צדדים כאשר הצד האחר יכול לקיים את הגישור באופן מקוון בלבד. 

בנוסף, ככל שהגישור יתקיים באופן היברידי יש להקפיד על החתמת הצדדים על הסכם כניסה לגישור המותאם לפורמט הגישור ההיברידי ולציין בו את זהות הצד שהשתתף פנים אל פנים ואת זהות הצד שהשתתף באופן מקוון.

חמישית, השמירה על כבוד המקצוע. השמירה על כבוד המקצוע חיונית לצורך הבטחת אמון הציבור בגישור ובמרכזי הגישור והיא חלק מחובות המגשר (ראו סטנדרט 10). מגשרים מדווחים כי בגישורים מקוונים הם נפגשים לעיתים בהתנהגויות שאינן מכבדות את התהליך ואת המשתתפים בו, למשל כאשר מתברר שצד משתתף בגישור במהלך נסיעה ברכב. זו תופעה שיש להיות ערים לה גם במהלך גישורים היברידיים ולהגיב עליה בהתאם, באמצעות קריאת הצדדים לסדר ונכונות להפסיק את הגישור כאשר התערבות המגשרים אינה משיגה את מטרתה.

סיכום

כעיקרון, ניתן מבחינה אתית לקיים גישורים היברידיים במהלכם צד אחד נוכח עם המגשרים בחדר הגישור והצד האחר משתתף בגישור באופן מקוון. עם זאת, שיקולי כשירות, אי משוא פנים, הגינות וכבוד המקצוע תומכים בהעדפת גישורי פנים אל פנים וגישורים מקוונים על פני גישורים היברידיים בשל חוסר האיזון המובנה של הגישורים ההיברידיים.

פורום האתיקה ממליץ למגשרים ומרכזי גישור המבקשים, כחריג, להיענות לבקשת צדדים לקיים גישור היברידי לפעול בהתאם לקווים המנחים הבאים:

1. לבחון האם יש הצדקה אובייקטיבית לקיום הפורמט ההיברידי, למשל בשל מרחק גיאוגרפי של צד אחד והיעדר נגישות לטכנולוגיה מקוונת של הצד האחר.
2. לבחון נקיטת אמצעים שיסייעו לצדדים לקיים את הגישור באופן מאוזן, פנים אל פנים או באמצעי מקוון, למשל באמצעות קיום הגישור במקום פיזי הנגיש לשני הצדדים, או באמצעות העמדת טכנולוגיה מקוונת במרכז הגישור לרשות צד אחד שאין לו נגישות לטכנולוגיה זו בחדר נפרד מהחדר בו נמצאים המגשרים.
3. לוודא את כשירות המגשרים לקיים גישור היברידי.
4. לקבל הסכמה מדעת של הצדדים לגישור ההיברידי, לאחר מתן הסבר על ההבדלים בין הפורמט ההיברידי לבין גישור פנים אל פנים וגישור מקוון.
5. להחתים את הצדדים על הסכם כניסה לגישור המותאם לגישור היברידי, הכולל הוראות לגבי גישור פנים אל פנים וגישור מקוון והמציין את אופן ההשתתפות של כל צד בתהליך.
6. להיות מודעים במהלך הגישור ולנהוג בהתאם לסיכון המוגבר לכך שהתנהגות המגשרים והקרבה הפיזית בין המגשרים לבין אחד הצדדים, עלולה לעורר חשש למשוא פנים ולפגיעה בהגינות התהליך.

---

[1] ראו מסמך דגשים אתיים ומשפטיים לקיום הליכי גישור במערכות היוועדות חזותית שהופץ לכל מרכזי הגישור בקהילה בישראל, באתר פורום האתיקה בקישור https://mediatorethics.com/online-mediation/.