אתיקה של מגשרים בישראל

על הליך הגישור

בשנים האחרונות גוברת המודעות להבטחה הגלומה בשימוש בתהליכי גישור לפתרון סכסוכים. הדרך הנפוצה נותרה הגשת תביעה לבית המשפט, אולם מערכת המשפט אינה עומדת בעומס ומעודדת מתדיינים באמצעות חקיקה לפנות לתהליכי גישור המתקיימים בפני מגשרים מחוץ לכותלי בית המשפט ומציעים הליך זול, מהיר ואישי יותר מניהול תביעה.

תפקיד המגשר לסייע לצדדים בניהול משא ומתן, במציאת פתרונות, ובקבלת החלטות. המגשר אינו שופט ואינו בורר. הוא יכול להיפגש עם הצדדים בנפרד, דבר שלשופט ובורר אסור לעשות, ולעזור להם בהעלאת פתרונות במידת הצורך, אך עליו לשמור על ניטראליות, לסייע לצדדים להגיע לפתרון מוסכם, ולהימנע מכפיית פתרון.

היעדר הסדרת הגישור בחוק

נושא הגישור בישראל אינו מוסדר בחוק, למרות שהוגשו בעניין הצעות חוק לכנסת. להבדיל מהעיסוק כעורך-דין או פסיכולוג שמפוקחים על ידי המדינה ומצריכים רישיון, אין דרישה דומה לגבי העיסוק בגישור. וכפי שאין בישראל חוק גישור לכל המגשרים כך גם אין קוד אתי לכל המגשרים. אמנם מגשרים שמונו לגשר בתיקי בית משפט חייבים לפעול בהתאם לכללי התנהגות שנקבעו בתקנות, אך התקנות אינן יכולות להחליף קוד אתי מקיף למגשרים והן אינן חלות על מגשרים שלקוחותיהם פנו אליהם באופן פרטי.

אתיקה של מגשרים

אתיקה של מגשרים מתארת את כללי ההתנהגות המצופים ממגשרים במילוי תפקידם. כללים אלו נובעים ממערכת יחסי האמון בין המגשר לבין הצדדים לגישור, וממערכות היחסים המיוחדות שיש למגשר עם מקצוע הגישור ועמיתיו המגשרים, עם הציבור, עם בית המשפט כשהוא מגשר בתיק בית משפט, ועם מרכז הגישור כשהוא פועל במסגרתו.[1] כללים אלו עשויים להיות מושפעים גם מחקיקה, פסיקה, וקודים אתיים למגשרים שאומצו על ידי ארגוני מגשרים.

בישראל אין קוד אתי אחד למגשרים החל באופן פורמאלי על כל מי שעוסק בגישור.

מגשרים בתיקי בית משפט

מגשרים המטפלים בתיק שהופנה אליהם על ידי בית המשפט מחויבים לנהוג בהתאם לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות הגישור) המהוות עבורם קוד אתי בעל תוקף משפטי.

מגשרים בקהילה

מגשרים הפועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה מחויבים, מכוח בחירתם לפעול במסגרת המרכז, לנהוג בהתאם לכללי המרכז. על פי החלטת התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל ותכנית גישורים, מגשרים בקהילה יכבדו את הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018) (להלן – הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018)).[2]

קוד זה אומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' הפועל לצד המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו והקריה האקדמית אונו. הקוד מבוסס על הקוד האתי למגשרים (2014) של המרכז לגישור בקהילה קריית אונו,[3] שפותח על ידי חברי פורום האתיקה בריכוזה של כרמלה זילברשטיין ובהנחיית פרופ' עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הקודים מוסיפים על תקנות הגישור ולא גורעים מהן.

מגשרים בשוק הפרטי והציבורי

מגשרים אחרים עשויים להיות מחויבים לנהוג על פי קוד אתי שאומץ על ידם או על ידי ארגון מגשרים אליו הם משתייכים. כך למשל, הקוד האתי למגשרים חברי לשכת המגשרים בישראל (2017) אימץ והתאים לצורכי חברי לשכת המגשרים את הקוד האתי למגשרים (2014). גם ארגון המגשרים בישראל אימץ קוד אתי למגשרים חברי הארגון.

עם זאת, הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) והקוד האתי למגשרים (2014) מבוססים על תפיסה אתית-מקצועית מקיפה ומשקפים את עמדת פורום האתיקה לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בכלל, בין אם הם מגשרים פרטיים, מגשרים בתיקי בית משפט, או מגשרים בקהילה, בשינויים המתחייבים.

בהתאם לכך הותאמו הקודים הללו על ידי פורום האתיקה עבור מגשרים בשוק הפרטי והציבורי שאינם מגשרים במרכז גישור בקהילה, לרבות מגשרים בתיקי בית משפט, באמצעות הקוד האתי למגשרים (2018). אנו פונים לציבור המגשרים בקריאה לאמץ את הקוד האתי למגשרים (2018) ולפנות בעת הצורך לפורום האתיקה. מטרתנו להעלות את המודעות לחשיבות של פרקטיקת גישור אתית. אנו מאמינים שככל שציבור המשתמשים בגישור יהיה מודע לזכויותיו, וככל שמגשרים יהיו ערים למחויבויותיהם האתיות, תגבר איכות ומקצועיות הגישור לתועלת הציבור ומקצוע הגישור. לשם כך ניסח הפורום את אמנת הקוד האתי למגשרים וציבור המגשרים מוזמן להצטרף לאמנה.

מענה לשאלות אתיות

התפיסה האתית-מקצועית המקיפה של פורום האתיקה מאפשרת לו להציע מענה לכל מגשר הפונה אליו בשאלה אתית, באמצעות החלת הנורמות האתיות הכלולות בקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) ובקוד האתי למגשרים (2018) בהתאם לשינויים המתחייבים. חוות הדעת של פורום האתיקה נשלחות לפונה ומפורסמות, תוך שמירה על אנונימיות הפונה והצדדים לגישור, לטובת כלל קהילת המגשרים והציבור הרחב.

מגשר המעוניין להפנות שאלה לפורום יכול לעשות זאת באמצעות טופס הפניה המצורף.

[1] עומר שפירא וכרמלה זילברשטיין (עורכים) אתיקה של גישור: קודים אתיים והתמודדות עם דילמות 27-18 (הוצאת מאגנס, 2018).

[2] שם, בעמ' 62-47.

[3] שם, בעמ' 101-85.