מקרה 1/2020

מקרה מס' 1/2020

פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קריית אונו ופועל בריכוזה של כרמלה זילברשטיין ובהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים. 

הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו

פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגיה האתית שעל הפרק. הפורום מבסס את חוות הדעת שלו על הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018) שאומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' הפועל לצד המרכז לגישור בקהילה קריית אונו והקריה האקדמית אונו (להלן – הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018)), ועל הקוד האתי למגשרים (2018), שהותאם לצרכי מגשרים שאינם פועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה. שני הקודים מבוססים על הקוד האתי למגשרים (2014) של המרכז לגישור בקהילה קריית אונו, שפותח על ידי חברי פורום האתיקה בהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הם מוסיפים על תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות הגישור) ומשקפים את עמדת הפורום לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בקהילה, מגשרים פרטיים, ומגשרים בתיקי בית משפט בשינויים המתחייבים.

עובדות המקרה

מרכזי גישור בקהילה פועלים במקרים רבים בשיתוף פעולה עם גורמים שונים בתחומי הרשות המקומית כמו השיטור הקהילתי, ש.י.ל, האגודה לתרבות הדיור, מחלקת הרווחה ומערכת החינוך. גורמים אלו מפנים לעיתים אל מרכז הגישור אנשים המצויים בסכסוך על מנת שהמרכז יסייע לפונים ביישוב הסכסוך. לעיתים מבקש הגורם המפנה לקבל עדכון על אופן סיום הטיפול במקרה. יש גם גורמים מפנים המבקשים לקבל לידיהם עותק מהסדר הגישור אליו הגיעו הצדדים כאשר הגישור הסתיים בהסדר, על מנת לקיים מעקב אחר הטיפול בפניה המקורית אליהם ועל מנת להישאר מעודכנים במקרה ותתבצע אליהם פניה חוזרת בעתיד.

אחד ממרכזי הגישור בקהילה ביקש את התייחסות פורום האתיקה למגשרים (א) לפרקטיקה לפיה המרכז יעביר עותק מהסדרי הגישור לגורם המפנה בהסכמת הצדדים, (ב) להכללת סעיף בהסכמי הכניסה לגישור ובהסדרי הגישור המתיר למרכז הגישור להעביר עותק מהסדר הגישור לגורם המפנה, ו- (ג) למצב שבו צד שהופנה למרכז הגישור אינו מסכים להעברת עותק מהסדר הגישור לגורם המפנה.

דיון

א. חובת הסודיות של מרכז הגישור: אי גילוי מידע, לרבות תוכן הסדר גישור, לגורם מפנה שאינו צד לגישור

למגשר חובת סודיות הנוגעת למידע שנחשף אליו במילוי תפקידו כמגשר. סטנדרט 5 (סודיות) לקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) (להלן – הקוד האתי) קובע כדלקמן:

המגשר ישמור על סודיות המידע שהגיע לידיעתו במהלך מילוי תפקידו. שמירת סודיות בגישור משמעה אי-גילוי המידע ללא צידוק מתאים, כמפורט בסטנדרט זה. היקף הסודיות בגישור תלוי בהוראות החוק, בכללים שעליהם הסכימו הצדדים, ובכללים אחרים שקבעו המגשר או מרכז הגישור, והצדדים קיבלו על עצמם.

סטנדרט הסודיות, כמו יתר הסטנדרטים המפורטים בקוד האתי, חל על בעלי התפקידים השונים במרכז הגישור בשינויים המתאימים. בהקדמה לקוד האתי נקבע:

הקוד מפרט את נורמות ההתנהגות האתיות החלות על המגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ועל ממלאי תפקידים נוספים במרכז (בשינויים המתחייבים מאופי התפקיד) בפעילויותיהם השונות במסגרת המרכז, לרבות במהלך האינטייק, בתהליכי בניית הסכמות וכיוצא בזה.

המידע הסודי, שאין לגלותו ללא היתר, נקבע בסעיף ב של סטנדרט 5:

המגשר לא יגלה את סוגי המידע הבאים:

    1. מידע שהגיע לידיעתו במהלך מילוי תפקידו, לרבות מידע שנמסר לו לקראת קיום הגישור, במהלך הגישור, ולאחר הגישור.
    2. מידע על התנהגות הצדדים בגישור.
    3. מידע שפוגע באנונימיות של הצדדים.

כתוצאה מכך הכלל הוא שמרכז הגישור על כל ממלאי התפקידים שבו אינו רשאי למסור מידע שהגיע לידיעתו מהצדדים לגישור למי שאינו צד לגישור, אלא אם כן יש לגילוי המידע הצדקה בקוד האתי.[1] הסדר הגישור ותוכנו הם חלק מהמידע הסודי כל עוד לא נקבע אחרת. על פי סעיף ג של סטנדרט 5:

המגשר רשאי לגלות מידע שהגיע לידיעתו במהלך הגישור בנסיבות המפורטות להלן:

    1. הצדדים הסכימו לגילוי המידע.
    2. המידע נמסר למגשר בפגישה נפרדת ומוסר המידע הסכים לגילויו.
    3. הגילוי נדרש או מותר על פי דין או צו שיפוטי.
    4. המידע נוגע להתייצבות (או אי התייצבות) הצדדים למפגש גישור או להשגת הסכם (או אי השגתו) והגילוי נדרש על ידי הנהלת מרכז הגישור.
    5. המידע נוגע להשגת הסכם (או אי השגתו) והגילוי נדרש לשם עדכון הגורם שהפנה את המקרה לטיפול המרכז.
    6. הגילוי מתבקש לצורכי התייעצות מקצועית, מחקר, הוראה, הערכה או הכשרת מגשרים במרכז, ובלבד שאנונימיות הצדדים נשמרת, וכן ציפיותיהם הסבירות לסודיות

לכן, אם הצדדים הסכימו שמרכז הגישור יעביר עותק מהסדר גישור שחתמו עליו לגורם שהפנה אותם לגישור לא תהיה בכך הפרת חובת הסודיות על ידי מרכז הגישור.

הסדר דומה קיים במערכת היחסים שבין מגשר בסכסוך אזרחי לבין בית המשפט שהפנה לטיפולו את הסכסוך. אמנם על פי תקנות הגישור "המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור" (סעיף 5(ה)), אבל למגשר מותר להודיע לבית המשפט כי נחתם הסדר: "נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי" (סעיף 9(ב)), ובהסכמת הצדדים הוא רשאי להעביר את ההסדר לבית המשפט: "ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו" (סעיף 9(ב)).

ב. חופש הבחירה של הצדדים: הסכמה וולונטרית ומדעת להעברת הסדר הגישור לגורם המפנה

הגישור מבוסס על עיקרון חופש בחירה רחב ומהותי של הצדדים לגישור.[2] סטנדרט 1 (חופש בחירה) של הקוד האתי מגדיר את חובת המגשר מהצד האחד ואת זכות הצדדים מהצד האחר כדלקמן:

המגשר יקיים את הגישור על בסיס עקרון חופש הבחירה לצדדים. חופש בחירה לצדדים משמעו שהצדדים חופשיים לקבל החלטות מתוך כשירות, באופן וולונטרי, ללא כפייה, על בסיס מידע רלוונטי.

עקרון חופש הבחירה חל על כל שלבי הליך הגישור, הן על החלטות הקשורות להסכם הכניסה לגישור והן על החלטות הקשורות לתוכנו של הסדר הגישור המסיים את הגישור. על פי הקוד האתי, "המגשר יקיים את הגישור בתנאים המאפשרים לצדדים לקבל החלטות באופן וולונטרי וללא כפייה" (סעיף 1(ה)) וכן "יקיים את הגישור בתנאים המאפשרים לצדדים לקבל החלטות מדעת" (סעיף 1(ו).

לכן, על מרכז גישור ומגשר המחתימים צדדים לגישור על הסכם כניסה לגישור או הכוללים בהסדר הגישור סעיף המתיר למרכז הגישור למסור עותק מהסדר הגישור לגורם המפנה, לנקוט אמצעי זהירות שנועדו להבטיח שהם אינם מעניקים עדיפות לאינטרסים ולרצונו של הגורם המפנה על פני האינטרסים ורצונותיהם של הצדדים לגישור.

משמעות הדבר היא שמרכז הגישור אינו רשאי להתחייב כלפי הגורם המפנה כי יתנה את קיום הגישור בהסכמה של הצדדים להעביר עותק מההסדר לגורם המפנה. בנוסף לכך, על המגשר והמרכז לוודא שהצדדים מבינים שלא ניתן לחייבם במסגרת הליך גישור להעביר עותק מהסדר הגישור לגורם שהפנה אותם לגישור, וכי הדבר נתון לבחירתם החופשית. יובהר כי אין חולק על כך שהצדדים עצמם (להבדיל מהמגשר וממרכז הגישור) רשאים להעביר עותק מהסדר הגישור עליו חתמו לגורם המפנה בתום הגישור, כחלק ממערכת היחסים שבינם לבין הגורם המפנה.

בהקשר זה אנו סבורים שלא נכון יהיה להטמיע מראש סעיף מובנה המאשר את העברת הסדר הגישור לגורם המפנה בהסכם הכניסה לגישור או בתבנית הסדר הגישור המשמשת את מגשרי המרכז. סעיף מובנה כזה עלול לגרום לצדדים לחשוב שמדובר בסעיף סטנדרטי ומקובל ולהקשות עליהם לסרב לקבלו. עדיף בעינינו המצב שבו במידה והצדדים יסכימו להעברת הסדר הגישור לגורם המפנה הם יעשו זאת בעצמם (כאמור לעיל) או יוסיפו סעיף ברוח זו להסדר הגישור בתום הגישור (בכפוף לסעיף ג להלן), לאחר שקיבלו הסבר מהמגשר שאין הם חייבים בכך. איננו שוללים מראש אפשרות שיהיו מצבים שבהם הצדדים עצמם יהיו מעוניינים מסיבה טובה להסתייע במגשר להעברת עותק מהסדר הגישור לגורם מסוים, למשל כאשר מדובר בצדדים מוחלשים המתקשים לבצע את ההעברה בעצמם (לדוגמה: אין להם נגישות לפקס או שהם אינם בעלי חשבון דוא"ל ואינם יודעים לתפעל טלפון חכם לצורך משלוח קבצים או תצלומי מסמכים).

ג. שמירה על מעמד המקצוע ומרכז הגישור: מגבלות על העברת מידע שיסכן את תפיסת הניטראליות של המרכז

למגשר בקהילה ולמרכז הגישור בקהילה מחויבויות כלפי הקהילה בה הם פועלים וכלפי הציבור הרחב. המבוא לקוד האתי מציין כי עליהם "לפעול מתוך מחויבות לקהילה, ולשמור על מעמדו של המרכז ועל אמון הציבור בו", וכן לשמור "על מעמד הגישור, על מקצוע הגישור ועל אמון הציבור בהם." בסטנדרט 10 של הקוד האתי (שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור ועל אמון הציבור בהם) נקבע כי יש להימנע "מהתנהגות הפוגעת במרכז הגישור ובתדמיתו הציבורית." (סעיף 10(ג)).

כחלק משליחותם החברתית והמקצועית, מרכזי גישור בקהילה מפתחים קשרי עבודה עם גורמים מקצועיים שונים בקהילה ומציעים להם להסתייע בשירותי גישור ויישוב סכסוכים. תנאי הכרחי לקיום המרכזים ופעילותם הוא תפיסתם כגופים מקצועיים, אוטונומיים ובלתי תלויים הנהנים הן מאמון הגורמים המקצועיים והן מאמון הקהילה.[3] יש חשיבות רבה הן בהיבט הנראות והן בהיבט המהותי לכך שמרכז גישור קהילה לא ייתפס כזרועו הארוכה של הגורם המפנה או כגורם המדווח לגורם המפנה, מכיוון שאם יתעורר חשש בקרב הקהילה שמרכז הגישור אינו עצמאי הוא יאבד את מעמדו כגורם ניטראלי, מקצועי המסייע לפתרון סכסוכים ללא כל משוא פנים או ניגוד עניינים.

העברת הסדרי גישור באופן סדיר ממרכז הגישור לגורמים מפנים כגון השיטור הקהילתי, מחלקת הרווחה, תרבות הדיור וכיוצא באלו והטמעת נוהל ההעברה בטפסי המרכזים (כסעיף בהסכם הכניסה לגישור או הסדר הגישור) עלולים לכרסם במעמדו האוטונומי והניטראלי של מרכז הגישור גם אם הצדדים לגישור הסכימו לכך.

סיכום

מרכזי גישור בקהילה מקיימים קשרי עבודה שוטפים עם גורמים מקצועיים בקהילה המפנים אליהם צדדים לגישור ולהליכי יישוב סכסוכים. פיתוח מערכת יחסים טובה עם הגורמים המפנים ושימורה הוא אינטרס חשוב של מרכזי הגישור.

גורם נוסף בהצלחת מרכזי הגישור הוא מיצובם כגופים עצמאיים, מקצועיים ובלתי תלויים הפועלים על פי אמות מידה מקצועיות ואתיות. תפיסת המרכזים כגופים אוטונומיים חיונית הן במישור יחסיהם עם גופים מקצועיים אחרים והן ביחסיהם עם הקהילה ורכישת אמון הציבור במרכזים.

אנו ממליצים למרכזי הגישור בקהילה לגבש נהלים מקצועיים שיבהירו את עצמאותם ואי תלותם בגורמים עמם הם מקיימים קשרי עבודה, ובכלל זה להבהיר כי ככלל מרכז הגישור לא יעביר מידע על הליכי גישור ויישוב סכסוכים המתנהלים במסגרתו לגורמים שהפנו אליו מקרים לטיפול, למעט מידע המאשר את קבלת המקרה לטיפול ומידע על סיום הטיפול בהסדר או ללא הסדר.

מומלץ כי מרכזי הגישור לא יטמיעו מראש סעיף מובנה בהסכם הכניסה לגישור או בהסדר הגישור המסיים את התהליך, לפיו המרכז יעביר את הסדר הגישור לגורם המפנה.

אנו ממליצים שבמקרים בהם הגורם המפנה מבקש לקבל עותק מהסדר הגישור (אם יושג) הצדדים יעשו זאת בעצמם. במצבים חריגים שבהם הצדדים עצמם מבקשים להסתייע במגשר או במרכז הגישור להעברת עותק מהסדר הגישור לגורם כלשהו, והבקשה נתמכת בסיבה טובה – למשל כאשר מדובר בצדדים מוחלשים המתקשים לבצע את ההעברה בעצמם, יסייע המרכז לצדדים לממש את חופש הבחירה שלהם לאחר הסבר מתאים ותיעוד הסכמתם.

פורום      האתיקה

ינואר            2020

 

[1] ראו מקרה 4/2014 אצל עומר שפירא וכרמלה זילברשטיין (עורכים) אתיקה של גישור: קודים אתיים והתמודדות עם דילמות 236-231 (הוצאת מאגנס, 2018) (על החובות האתיות של רכזי אבחון והערכה (אינטייק)).

[2] ראו OMER SHAPIRA, A THEORY OF MEDIATORS' ETHICS: FOUNDATIONS, RATIONALE, AND        APPLICATION  137-143 (2016).

[3] ראו לי לי-און גישור ויישוב סכסוכים בקהילה: תיאוריה ומעשה 13-14 (המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, 2000).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s