מקרה מס' 5/2023
פורום האתיקה מיסודו של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קרית אונו ובשיתוף הקריה האקדמית אונו מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קרית אונו ומרכזים נוספים ופועל משנת 2012 בריכוזה של כרמלה זילברשטיין ובהנחיית פרופ' עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו המשמש כיו"ר הפורום. הפורום מקבל פניות ממגשרים מכל רחבי הארץ. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.
הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו
פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל שהדבר רלוונטי לבחינת הסוגייה האתית שעל הפרק. הפורום מבסס את חוות הדעת שלו על הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018), שאומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' (להלן – הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018)), ועל הקוד האתי למגשרים (2018), שהותאם לצורכי מגשרים שאינם פועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה (להלן – הקוד האתי למגשרים). שני הקודים מבוססים על הקוד האתי למגשרים (2014) שלהמרכז לגישור בקהילה קרית אונו,שפותח על ידי חברי פורום האתיקה בהנחיית פרופ' עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הקודים האתיים מוסיפים על תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות הגישור) ומשקפים את עמדת הפורום לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בקהילה, מגשרים פרטיים, ומגשרים בתיקי בית משפט בשינויים המתחייבים.
עובדות המקרה
מגשרות ומגשרים העוסקים בייעוץ זוגי או משפחתי (להלן ייעוץ זוגי) בנוסף לגישור משפחתי ולגישור לגירושין, ביקשו לקבל את התייחסות פורום האתיקה באשר להיבטים האתיים של מעבר של מגשר באותו עניין ועם אותם בני זוג לתפקיד ותהליך של ייעוץ זוגי ולהיפך: מגשר שהחל תהליך ייעוץ זוגי או משפחתי כיועץ זוגי או משפחתי מבצע מעבר של תהליך ושל תפקיד לתהליך גישור ותפקיד מגשר.
שאלה זו נידונה בעבר בשתי ישיבות של הפורום (בתאריכים 13.9.2020 ו- 25.10.2020), אך הפורום נמנע מלפרסם חוות דעת בעניין מכיוון שסבר שהפניות שהתקבלו לא אפשרו גיבוש חוות דעת. הנושא שב ועלה בישיבת הפורום ב- 3.12.23, וחברי הפורום התרשמו שהוא מעסיק את אנשי הפרקטיקה ומועלה באופן תדיר בקבוצות מקוונות. בנוסף, נראה שיש עלייה בשנים האחרונות במספר המגשרים שמתארים עצמם במקביל גם כיועצים זוגיים ובמספר תוכניות ההכשרה שקושרות בין גישור לבין ייעוץ זוגי.
במהלך ישיבות הפורום שהוקדשו לנושא התקבל מידע בעל-פה ובכתב ממגשרים שהם גם יועצים זוגיים ומאנשי הכשרה בתחום הייעוץ הזוגי שהציגו בפני חברי הפורום דוגמאות למעברים בין התפקידים המקצועיים והתלבטויות הכרוכות בכך.
תקציר חוות הדעת
- ככלל, מגשרים שהם בעלי תפקיד מקצועי נוסף, כגון מגשרים שהם עורכי-דין או פסיכולוגים, מחויבים להפריד בין תפקידם כמגשרים לבין תפקידם המקצועי האחר ולהימנע מלתת ייעוץ משפטי או טיפול במהלך הגישור. על מתן שירותים מקצועיים לאחר תום הגישור חלות מגבלות שונות.
- ייעוץ זוגי הוא פרקטיקה מתפתחת שאינה מוסדרת במשפט בישראל. עם זאת, ישנם מגשרים העוברים הכשרה בייעוץ זוגי ומציעים שירותי ייעוץ זוגי לצד שירותי גישור. מהמידע שהוצג בפנינו ונאסף על ידינו התרשמנו שתפקיד המגשר בענייני משפחה עשוי להכיל בתוכו את תפקיד היועץ הזוגי, ככל שיש למגשר את הכשירות לכך. לפיכך, המגשר אינו נדרש "לשנות כובע מקצועי" כשהוא מסייע במהלך גישור לבני זוג ולמשפחות להתמודד עם קונפליקטים בין בני הזוג או בתוך המשפחה.
- אין בכך כדי למנוע ממגשר שהוא גם יועץ זוגי להפריד בין שני השירותים שהוא מציע ובין התפקידים שהוא מבצע, ובלבד שיפעל בהתאם למגבלות האתיות על שינוי תפקיד המפורטים בסעיפים ד ו-ה להלן. בתמצית: על המגשר לסיים תחילה באופן ברור את תהליך הגישור (או הייעוץ), לוודא שהצדדים מודעים ומסכימים הסכמה מדעת לכך שיספק להם את השירות האחר בתפקידו האחר, ולהשתכנע שיוכל לבצע את שינוי התפקיד תוך עמידה בחובות הסודיות ואי משוא הפנים, תוך שמירה על מעמד מקצוע הגישור.
דיון
הדיון בחוות הדעת מתמקד בסוגיית המעבר בין תפקידים מקצועיים מנקודת מבט אתית. לשם כך מוגדרים, תחילה, תהליך הגישור ותפקיד המגשר; מובהרת החשיבות האתית של הפרדת תפקידים מקצועיים משיקולי יושרה מקצועית; נערכת הבחנה בין שינוי תפקיד מקצועי לאחר תום התהליך המקצועי לבין שינוי תפקיד במהלך התהליך; נידונות המגבלות האתיות על שינוי תפקיד המגשר לתפקיד מקצועי אחר באותו עניין לאחר שהגישור הסתיים, ולאחריהן המגבלות האתיות על שינוי (מעבר) לתפקיד של מגשר באותו עניין; ולבסוף, מיושמים העקרונות האתיים שזוהו על המעבר מגישור לייעוץ זוגי ולהיפך, תוך בחינת השאלה האם ייעוץ זוגי מהווה תפקיד מקצועי נפרד מתפקיד המגשר; ולבסוף מוצגות מסקנות הדיון.
א. הגדרת תהליך גישור ותפקיד המגשר
אדם שמציג עצמו כמגשר ומציע ללקוחותיו שירותי גישור יוצר בכך מצג והבטחה כלפי לקוחותיו, כלפי עמיתיו המגשרים, וכלפי הציבור כי יקיים תהליך גישור וכי ינהג בהתאם לנורמות ההתנהגות שמצופה ממגשרים לנהוג על פיהן.[1]
ישנם סוגי גישור שונים וסגנונות גישור שונים, ועדיין ניתן להגדיר את הגישור באופן שמבחין אותו מתהליכים מקצועיים מוכרים אחרים, כגון שיפוט, עריכת-דין, טיפול נפשי, ועוד.
לעיסוק בגישור בישראל יש היסטוריה של כמה עשרות שנים, והחל משנת 1992 הוא קיבל הכרה חוקית באמצעות סעיף 79ג.א לחוק בתי המשפט, שאימץ את הגישור (שנקרא אז "פישור") ככלי ליישוב מחלוקות משפטיות והגדיר, למטרות החוק, מהו "גישור" ומי הוא "מגשר". באופן טבעי, הגישור שאומץ על ידי בתי המשפט הוא גישור ממוקד מטרה, והיא יישוב המחלוקת המשפטית והשגת הסדר גישור המסיים אותה.
אבל ההגדרות בחוק ובתקנות אינן ממצות את מהות הגישור ואת תפקידי המגשר. גישור התקיים בעבר וממשיך להתקיים גם כיום מחוץ לכותלי בית המשפט ובתחומים שונים, וההגדרות המשפטיות שבחוק אינן מקיפות את מגוון סוגי וסגנונות הגישור הקיימים המוכרים בשמות שונים כגון גישור צרכים או אינטרסים, גישור תהליכי או טרנספורמטיבי, וגישור נרטיבי.
עם זאת, לכל הגדרות הגישור ותפקידי המגשר מספר מאפיינים בסיסיים שהשילוב ביניהם משותף לכל תהליך גישור ולכל מגשר, והם: התערבות של (1) צד שלישי, (2) שמסייע לשני צדדים ויותר שמצויים בקונפליקט, (3) לקיים שיח (דיאלוג, תקשורת, מו"מ) שנועד לקדם הבנה של המצב ולקבל החלטות ככל שיבחרו, (4) מבלי שלצד השלישי יש סמכות לכפות על הצדדים כיצד ליישב את הקונפליקט.[2]
ברוח זו הוגדרו תהליך הגישור ותפקיד המגשר בקוד האתי למגשרים (2018): "גישור הוא תהליך שבו צד שלישי חסר פניות (מגשר) מסייע לצדדים לסכסוך לקיים שיח ולקבל החלטות וולונטריות באמצעות, בין היתר, זיהוי נושאים, הגדרת נושאים והבהרתם, הבנה של נקודות מבט שונות, זיהוי אינטרסים, חיפוש פתרונות אפשריים והערכתם והשגת הסכם כשהצדדים מעוניינים בכך."
לכן, הקוד האתי משקף את הציפיות האתיות מכל מגשר, יהיה סגנון הגישור שלו אשר יהיה. והוא כולל דרישות מסוימות שחלות על כל מי שבחר להכריז על עצמו כמגשר ולעסוק בגישור, כגון כשירות לגשר, חובת אי משוא פנים, שמירה על סודיות, ועוד.
אחת החובות היא הפרדה בין תפקידים מקצועיים שונים.
ב. הפרדה בין תפקידים מקצועיים שונים כביטוי ליושרה מקצועית
למגשר יכולה להיות יותר מזהות מקצועית אחת. מגשר יכול להיות גם עורך-דין, בורר, פסיכולוג, או שמאי. אבל המגשר אינו רשאי לשמש באותו מקרה, באותו זמן, ועם אותם לקוחות, בתפקידו המקצועי האחר. הוא אינו יכול לגשר בין הצדדים ובאותו זמן לתת להם ייעוץ משפטי, או להכריע בסכסוך, או לתת להם טיפול פסיכולוגי, או חוות דעת שמאי. לכל תהליך מקצועי ותפקיד מקצועי יש הגדרות, מטרות, וחובות מקצועיות שעלולות להתנגש אלו באלו. לכן הציפייה האתית מהמגשר היא שבזמן שהוא מקיים גישור ידבק בהגדרת התהליך והתפקיד של מגשר.
תקנות הגישור מהדהדות עיקרון זה במקומות שונים. למשל בסעיף 6 לתקנות נקבע כי "בתחילת הגישור, יסביר המגשר לבעלי הדין, במידת הצורך, את מהות הגישור, להבדיל מבוררות, מייעוץ או טיפול מקצועי", ובסעיף 5(ז): "לא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו". במילים אחרות: גישור הוא תהליך שונה מבוררות, מייעוץ, מטיפול מקצועי, וממתן חוות דעת מקצועית.
גם הקוד האתי למגשרים (2018) מבהיר עיקרון זה בסטנדרט 9, שכותרתו יושרה מקצועית. הסטנדרט קובע כי "המגשר מפגין יושרה מקצועית כאשר הוא פועל מתוך מחויבות למהות הגישור, לתפקידו של המגשר ולהגדרתם". אחד המרכיבים של יושרה מקצועית הוא "הפרדה בין תפקידים מקצועיים", וסטנדרט 9.ב קובע בהקשר זה כדלקמן:
המגשר יפריד בין תפקידו כמגשר לתפקידים מקצועיים אחרים, ובכלל זה:
- יימנע מלתת לצדדים ייעוץ מקצועי או חוות דעת מקצועית שמיישמים עקרונות מקצועיים (למשל משפטיים) לעובדות מקרה הגישור.
(א) למרות האמור לעיל, המגשר רשאי למסור לצדדים מידע כללי מתחום הכשרתו או מניסיונו, תוך הדגשה שאין המדובר בחוות דעת או ייעוץ מקצועי, בלי לערב את תפקידו כמגשר עם תפקידו כמומחה בתחום מקצועי אחר, ותוך כדי שמירה על סטנדרט חופש הבחירה ועל סטנדרט אי-משוא הפנים.
(ב) המגשר רשאי להמליץ לצדדים כי יפנו לקבלת ייעוץ מקצועי, חוות דעת מקצועית או שירותים מקצועיים מתאימים על פי הנסיבות.
2. המגשר יימנע מלמלא תפקיד מקצועי אחר כגון בורר, או מעריך ניטרלי באותו עניין, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת הצדדים בכתב לאחר גילוי מוקדם של ההשלכות שיש לשינוי תפקידו על הצדדים ועל התהליך.
ג. שינוי תפקיד מקצועי באותו עניין לאחר שהגישור הסתיים
ישנם שני מצבים ספציפיים, שתקנות הגישור מתייחסות אליהם, שבהם המגשר רשאי, בהסכמת הצדדים ולאחר שהגישור הסתיים, להמשיך לטפל באותו מקרה בכובע מקצועי אחר: המגשר רשאי לבקשת הצדדים (1) לתת חוות דעת על הסכסוך, ו-(2) להתמנות לבורר בסכסוך (סעיף 5(ח) לתקנות). לכאורה, מכלל הן אפשר לשמוע לא, כלומר: אסור למגשר למלא תפקיד אחר שאינו מתן חוות דעת או בוררות, למשל מתן ייעוץ מקצועי (לדוגמה ייעוץ משפטי), או טיפול מקצועי (לדוגמה טיפול נפשי).
אבל מההסכם המצוי בתוספת לתקנות, סעיף 10, ניתן לכאורה ללמוד שבתום הגישור המגשר רשאי לתת לצדדים לבקשתם כל שירות מקצועי שבמומחיותו, מכיוון שהסעיף אינו תוחם את סוג השירותים המקצועיים שיסופקו. סעיף 10 קובע כי "המגשר מתחייב שהוא לא ייתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל ענין הקשור לסכסוך נושא הגישור ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים". מלשון הסעיף נראה שכוונתו לאפשר למגשר לתת שירותים מקצועיים בנושא הסכסוך לאחד הצדדים, בהסכמת שאר הצדדים, אבל אם מותר לו לתת לאחד הצדדים על אחת כמה וכמה שמותר לו לתת לכל הצדדים ביחד.
עם זאת, מתן היתר במקום אחד אינו מעניק למגשר פטור ממילוי מלוא חובותיו האתיות כפי שהן באות לידי ביטוי ביתר סעיפי תקנות הגישור ובמקורות האתיים הנוספים, כגון הקוד האתי החל על המגשר. במילים אחרות, המגשר עדיין חייב לפעול בהגינות, בתום לב, ללא משוא פנים, לשמור על סודיות וחיסיון וכיוצ"ב. כל אלה הן חובות נמשכות החלות על המגשר גם לאחר שסיים את תפקידו כמגשר, והן עשויות להגביל את יכולתו לתת לצדדים שירותים מקצועיים אחרים שאינם גישור, כגון בוררות, טיפול, ייעוץ וכיוצ"ב. בכך עוסק סעיף ד' להלן.
ד. מגבלות אתיות על שינוי תפקיד המגשר לתפקיד מקצועי אחר באותו עניין לאחר שהגישור הסתיים
מבלי להיכנס כרגע למהות של התפקיד המקצועי האחר שהמגשר מבקש לעבור ולמלא, העקרונות האתיים של הגישור מכתיבים לכל הפחות את התנאים הבאים:
- הגישור הסתיים. משמעות הדבר היא אחת משתיים: או שהצדדים חתמו על הסדר גישור, ואם הצדדים ביקשו לתת לו תוקף של פסק דין גם שלב זה הסתיים, ובכך תם תפקידו של המגשר; או שהגישור הופסק לבקשת הצדדים ו/או המגשר, והצדדים והמגשר הסכימו שבכך תם הגישור.
- הצדדים מבקשים ומסכימים שהמגשר ייתן להם שירות מקצועי אחר, שאינו גישור, לגבי העניין שבסכסוך. הסכמה כזו צריכה להיות מדעת, כלומר הצדדים מסכימים למתן השירות המקצועי לאחר שהבינו:
- (א) את ההבדלים בין תפקיד המגשר לבין תפקידו המקצועי החדש;
- (ב) את ההשלכות, היתרונות, והחסרונות של מתן השירות המקצועי האחר על ידי המגשר בהשוואה למצב שבו את השירות המקצועי היה נותן איש מקצוע שלא טיפל במקרה כמגשר.
היתרונות עשויים לכלול את האמון שנוצר במגשר, שעשוי לתרום להצלחת השירות המקצועי המתבקש, ואת החיסכון בעלויות הצפוי לכאורה לאור ההיכרות של המגשר עם פרטי המקרה.
החסרונות עלולים לכלול את הפגיעה הפוטנציאלית ביכולתו של המגשר למלא את תפקידו האחר במקצועיות ועל פי כללי האתיקה המקצועית החלה עליו במילוי תפקידו האחר. לדוגמה, ההשפעה לרעה שיכולה להיות למידע רגיש ו/או סודי, שהמגשר נחשף אליו במהלך הגישור (בפגישות נפרדות או משותפות), על מילוי תפקידו המקצועי החדש, למשל ביצירת העדפה או הטיה בלתי מודעת כלפי אחד הצדדים או לתוצאה מסוימת של הסכסוך.
3. הצדדים מסכימים לכך שהמגשר יעשה שימוש בכל המידע שהגיע לידיעתו במסגרת הגישור לצורך מילוי תפקידו המקצועי האחר, או לחילופין קובעים באופן ברור את המידע שאסור למגשר להשתמש בו בעת מתן השירות המקצועי האחר.
4. המגשר השתכנע שמתן השירות המקצועי האחר לא יפגע במעמד מקצוע הגישור. בין השיקולים שידריכו את המגשר: האם מתן השירות המקצועי האחר עלול להעלות בדיעבד חשש סביר לגבי מעמדו הניטראלי בעת שקיים את הגישור. לדוגמה, האם עלול להיווצר רושם שנהג במשוא פנים בעת ששימש כמגשר והעדיף צד אחד על פני צד אחר.[3]
5. המגשר השתכנע שאין בעובדה ששימש כמגשר באותו עניין כדי לפגוע ביכולתו לספק את השירות המקצועי האחר באופן איכותי ואתי, וכי הוא רשאי לתת אותו על פי הכללים החלים עליו במילוי תפקידו המקצועי האחר.
בחוו"ד 2/2021 עסקנו במגבלות החלות על מגשר-עו"ד "לשנות כובע מקצועי" בתום הגישור. בנוסף, יובהר כי ישנם מקרים שבהם אסור יהיה למגשר לקבל על עצמו את התפקיד האחר. למשל, בצפון קרולינה נקבע שמגשר-עו"ד שגישר בגישור לגירושין לא רשאי לייצג את אחד מבני הזוג בהליכי הגירושין בבית המשפט,[4] ואסור למגשר לשמש בתפקיד של נאמן לאחר הגישור גם אם הצדדים הסכימו לכך.[5]
ה. מגבלות אתיות על שינוי (מעבר) לתפקיד של מגשר באותו עניין
את המעבר מתפקיד מקצועי אחד (כגון תפקיד שופט, בורר, עורך-דין או מטפל) לתפקיד מקצועי של מגשר יש לבחון תחילה לפי הכללים המקצועיים החלים על מילוי אותו תפקיד. ככל שהכללים המקצועיים הללו מתירים למגשר לבצע את אותו שינוי, עליו לבחון את המגבלות האתיות המוטלות עליו בעת מעבר כזה על ידי האתיקה המקצועית של הגישור.
העקרונות האתיים של הגישור מכתיבים לכל הפחות את התנאים הבאים:
- השירות המקצועי האחר הסתיים.
- הצדדים מבקשים ומסכימים שהמגשר ייתן להם שירותי גישור לגבי העניין שבסכסוך. הסכמת הצדדים היא מדעת, לאחר שהבינו:
- (א) את ההבדלים בין תפקיד המגשר לבין תפקידו המקצועי הקודם;
- (ב) את ההשלכות, היתרונות, והחסרונות של מתן שירותי גישור על ידי המגשר בהשוואה למצב שבו את שירותי הגישור היה נותן מגשר שלא נתן להם את השירות המקצועי האחר.
היתרונות עשויים לכלול את האמון שנוצר במגשר, שעשוי לתרום להצלחת הגישור ואת החיסכון בעלויות הצפוי לכאורה לאור ההיכרות של המגשר עם פרטי המקרה.
החסרונות עלולים לכלול את הפגיעה הפוטנציאלית ביכולתו של המגשר למלא את תפקידו במקצועיות ועל פי כללי האתיקה של הגישור. לדוגמה, ההשפעה לרעה על תפקיד המגשר, שיכולה להיות למידע שהמגשר נחשף אליו במהלך השירות המקצועי שנתן לצדדים, למשל ביצירת העדפה או הטיה בלתי מודעת כלפי אחד הצדדים או לתוצאה מסוימת של הסכסוך.
3. המגשר בעל כשירות המתאימה לטפל במקרה כמגשר. הכשירות לשמש כמגשר שונה מהכשירות לשמש כבורר, עורך-דין, מטפל וכיוצ"ב.
4. הצדדים הסכימו לכך שהמגשר יעשה במהלך הגישור שימוש במידע שהגיע לידיעתו במהלך מתן השירות המקצועי האחר, או לחילופין יקבעו באופן ברור את המידע שאסור למגשר להשתמש בו במהלך הגישור.
5. המגשר השתכנע שיש ביכולתו לקיים את הגישור ללא משוא פנים, על אף ההיכרות שנוצרה עם הצדדים במהלך השירות המקצועי שנתן להם בכובעו המקצועי האחר ועל אף המידע שנחשף אליו במהלך מתן השירות.
6. המגשר השתכנע ששינוי התפקיד המקצועי לזה של מגשר, לא יפגע במעמד מקצוע הגישור. בין השיקולים שידריכו את המגשר: האם מתן שירותי גישור לאחר שנתן לצדדים שירות מקצועי אחר עלול להעלות חשש סביר לגבי יכולתו לשמור על אי משוא פנים ועל מעמד ניטראלי במהלך הגישור.
ו. מעבר מגישור לייעוץ זוגי ולהיפך – האם ייעוץ זוגי מהווה תפקיד מקצועי נפרד מתפקיד המגשר?
כאמור, הפניות לפורום האתיקה התמקדו בפרקטיקה של מגשרים שהם גם יועצים זוגיים, ובמעבר בין תפקידים אלו. לצורך הדיון ביקשנו להבין מהו ייעוץ זוגי ומה ההבחנה בינו לבין גישור.
על פי המידע שקיבלנו ואספנו, ייעוץ זוגי אינו עיסוק המוסדר בחוק או בתקנות. מדובר בפרקטיקה שצמחה מהשטח, כמענה לצורך של זוגות ומשפחות לקבל מידע, הדרכה, הכוונה וסיוע בתקשורת בין זוגית והתמודדות עם קונפליקטים בתוך המשפחה. לא קיימים קריטריונים המוכתבים על ידי המדינה או המוסכמים על ידי השטח לגבי הגדרתו של תהליך ייעוץ זוגי ושל התפקיד של יועץ זוגי. קיימת אגודה ישראלית לייעוץ זוגי ומשפחתי,[6] אולם באתר האגודה לא מצויה הגדרה של מושגים אלה. באתר מופיע קוד אתי ליועצים, אך גם הוא אינו מגדיר מהו ייעוץ זוגי ומה תפקיד היועץ הזוגי. עם זאת, נרשם כי על מי שמבקש להיות חבר באגודה ללמוד לפחות 180 שעות אקדמאיות בתחום הייעוץ הזוגי או המשפחתי ולעבור תהליך התמחות של לפחות 5 מפגשים. לא צוין מי מוסמך להעביר הכשרה או התמחות בייעוץ זוגי. לא נמצאו באתר הפניות לפרסומים אקדמיים באשר לעיסוק בייעוץ זוגי או תוכניות אקדמיות להכשרה.
חיפוש ברשת העלה מספר רב של מכונים ונותני שירות המציעים הכשרה בייעוץ זוגי למבקשים לעסוק בייעוץ זוגי, וכן פרסומים רבים של מי שמציגים עצמם כנותני שירותי ייעוץ זוגי. מעיון חלקי במידע הרב המצוי באתרים אלו ניתן להתרשם שהייעוץ הזוגי נועד לסייע לזוגות ולמשפחות להתמודד בהצלחה עם קשיים ומשברים בזוגיות באמצעות הקניית הבנה של התהליכים המתרחשים בזוגיות, של העצמי ושל האחר וצרכיו, והקניית מיומנויות ("מתן כלים") לתקשורת יעילה, להתמודדות עם משברים ופתרונם, ולקבלת החלטות.
כמו כן, ניכר שהעוסקים בהכשרה ובפרקטיקה רואים בגישור כלי משלים לעבודת הייעוץ הזוגי, במיוחד בשלב שבו בני הזוג מבקשים להיפרד או להתגרש. כאשר הייעוץ הזוגי אינו צולח, עשוי להתרחש מעבר מייעוץ זוגי לגישור לגירושין שנועד לסייע לבני הזוג להיפרד או להתגרש בהסכמה.
נאמר כבר כאן, שתיאור תהליך הייעוץ הזוגי כפי שהובא כאן אינו שונה באופן מהותי ממטרות והתערבויות הנעשות במהלך תהליך גישור משפחה. גישור משפחה או גישור משפחתי (Family Mediation) עוסק במגוון המחלוקות והסכסוכים שמתעוררים במסגרת המשפחה. כך לדוגמה, ארגון מגשרי המשפחה האמריקאי Academy of Professional Family Mediators מציין כי "אנו עוזרים לאנשים לפתור חילוקי דעות בנוגע לנישואין, פרידה, גירושין, לוחות זמנים להורות, מזונות ילדים, מזונות, חלוקת רכוש, טיפול בקשישים, תקציב המשפחה, חלוקת רכוש בירושה, ירושה של עסקים משפחתיים ועניינים משפחתיים אחרים."[7]
גם בישראל, התפיסה של גישור משפחה רחבה מזו של גישור גירושין. ענייני משפחה וסכסוכי משפחה רחבים יותר מגירושין וכוללים סכסוכים בין הורים ובין הורים לילדיהם (ראו למשל חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014). תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), תשע"ח – 2017 הקימו "רשימת מגשרים בענייני משפחה", ולא הסתפקו ברשימת "מגשרי גירושין". וגם תוכנית ההכשרה של מגשרי משפחה, כפי שנקבעה על ידי הוועדה המייעצת לשר המשפטים לעניין רשימות המגשרים, כוללת תכנים שאינם פרידה וגירושין כגון גישור בסכסוכים במשפחה המורחבת, אפוטרופסות, ירושה ועיזבון (ראו מסמך אמות מידה להכשרה בגישור למי שמבקש להיכלל ברשימת המגשרים מכוח תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), תשע"ח – 2017).
עם זאת, עלינו להיות מודעים לכך שלעיתים מי שמשתמש בביטוי "גישור משפחה" מתכוון להיבט מצומצם יותר שלו, כלומר לגישור לגירושין (Divorce Mediation). גישור לגירושין, לפיכך, הוא ענף אחד של גישור משפחה, הכולל בתוכו גם גישור שמטרתו לסייע לבני משפחה להתמודד עם מחלוקות שקשורות לחיי המשפחה.
אין באמור כאן כוונה לפגוע בחשיבות ובתרומה של פרקטיקת הייעוץ הזוגי על ידי יועצים זוגיים, אלא לומר שמגשר משפחה, שאינו מגביל עצמו לגישור גירושין, ועוסק בין היתר בסיוע לזוגות ומשפחות להתמודד עם משברים ומחלוקות בחיי הזוגיות והמשפחה, פועל למעשה במסגרת הגדרת הגישור במשפחה, המכילה בתוכה את הייעוץ הזוגי ככל שתואר לעיל. אותו מגשר אינו נדרש לבצע תפקיד מקצועי אחר (של יועץ זוגי) או לשנות את תפקידו המקצועי כמגשר. חובתו האתית, כמובן, היא לפעול בהתאם לכללי האתיקה החלים על מגשרים.
לצורך המחשת ההתלבטות במעבר בין תפקיד מגשר לתפקיד יועץ זוגי, או משפחתי קיבלנו מספר תיאורי מקרה. שניים מהם מוצגים כאן בקצרה על מנת לבחון את ההיבטים האתיים של שינוי התפקיד המקצועי המתואר.
- זוג נשוי פנה למגשרת על מנת שתסייע להם להתגרש בשל בגידה של אחד מבני הזוג באמצעות גישור. התברר שטענת הבגידה התייחסה לגלישה באתרי פורנו תוך סיפוק עצמי מיני. המגשרת, שהיא גם יועצת זוגית, התרשמה שבני הזוג אינם רוצים באמת להתגרש, ושהקונפליקט ביניהם נוצר מהבנה שונה של מושג הבגידה והתרחקות ביניהם. במקום גישור, המגשרת הציעה לבני הזוג לקיים תהליך ייעוץ זוגי במטרה לחדד את המשמעות של בגידה בעיניהם ולקיים שיח בפתיחות ושקיפות לגבי התנהלות שתהיה מוסכמת על שניהם. בני הזוג קבלו את ההצעה וכך היה.
מקרה זה מייצג, לכאורה, מעבר מתהליך גישור לתהליך של ייעוץ זוגי ומתפקיד של מגשר לתפקיד של יועץ זוגי. למעשה אפשר לראות בתחילת הגישור כמפגש אינטייק, שבו המגשרת הגיעה למסקנה שהתהליך שהצדדים זקוקים לו אינו גישור לפתרון סכסוך גירושין אלא גישור במובנו הבסיסי ביותר של סיוע ליצירת דיאלוג, בניית תקשורת טובה והתמודדות עם מחלוקת. הפעולה במקרה המתואר תחת הכותרת "ייעוץ זוגי" נמצאת במסגרת הגדרת תהליך גישור קלאסי ואינה מחייבת החלפת כובעים מקצועית, ובלבד שהמגשר בעל הכשירות המתאימה לכך והצדדים מסכימים לשינוי מטרת הגישור. במילים אחרות, אמנם המגשרת, באישורם של בני הזוג, הציעה להם "ייעוץ זוגי", אולם באותה מידה היא יכולה הייתה להציע להם "גישור" כסיוע לתקשורת וקבלת החלטות מושכלת שמטרותיו פורטו לעיל.
2. למגשרת הופנה מקרה של תביעה לתשלום פיצויים בגין פרסום לשון הרע, כאשר התובעים והנתבעים היו בני זוג לשעבר ובני זוגם החדשים. במהלך הגישור, המגשרת, שהיא גם יועצת זוגית, התרשמה שביסוד התביעה עומדת תחושת פגיעה עמוקה של הצדדים וחילוקי דעות לגבי אופן גידול ילדם המשותף של בני הזוג לשעבר. לכן, לדבריה, היא שילבה "ייעוץ זוגי" בתהליך שגרם לצדדים להסיט את תשומת ליבם מהדרישה הכספית לפיצוי לפתרון שיתמקד בטובת הילד וצרכיו.
גם במקרה זה, אנו סבורים, ש"הכלים" שהמגשרת עשתה בהם שימוש – זיהוי צרכים ואינטרסים העומדים מאחורי עמדות (לרבות דרישה כספית) וגיבוש פתרונות יצירתיים – הם חלק אינטגרלי מתהליך גישור, שאין כל סיבה לצמצמו לזכויות משפטיות בלבד. הגדרת הגישור ותפקיד המגשר מכילים בתוכם את הכלים שבהם נעשה שימוש ולכן לדעתנו גם במקרה זה לא התבצע מעבר מהותי מתפקיד של מגשר לתפקיד של יועץ זוגי.
חשוב להדגיש שאין בכך לומר שלכל מגשר יש את הכשירות הספציפית הנדרשת לביצוע התערבויות שמצריכות ידע מיוחד בדינמיקות בין בני זוג, בהשפעות גירושין על תקשורת בין בני זוג לשעבר ועל ילדיהם, ועוד. אלו רבדים נוספים של כשירות שמגשר עשוי להיות מחויב לפתח, כפי שמגשר שמבקש לסייע בפתרון מחלוקת מורכבת הכוללת היבטים מיסויים עשוי להידרש להרחיב את כשירותו לידע בתחומי המס.
נציין שהקוד האתי למגשרים (2018) דן בכך בסטנדרט הכשירות תחת הכותרת "כשירות ספציפית" בקובעו:
"כשירות ספציפית – כשירות ספציפית משמעה שליטה טובה במיומנויות מיוחדות או כישורים מיוחדים או ידע מיוחד, לרבות הבנה וכשירות תרבותית, החורגים מדרישות הכשירות הבסיסית. מגשר חייב להיות בעל כשירות ספציפית כדי לקיים את הגישור אם למרות כשירותו הבסיסית הדבר נדרש בשל הציפיות הסבירות של הצדדים כלפיו או על פי כללי הארגון שמטעמו הוא מגשר או בגלל כללים מחייבים אחרים. כשירות ספציפית עשויה להידרש, בין היתר, בשל מורכבות מיוחדת של המקרה הנדון והבדלי תרבות בין המגשר לצדדים." (סטנדרט 4.א.2)
נבהיר כי אין בדוגמאות שהוצגו לעיל כדי למצות את ההתלבטויות האתיות שמגשרים עשויים לחוות בשילוב פרקטיקות של ייעוץ זוגי בעבודתם, ואנו מזמינים מגשרים להיוועץ בפורום האתיקה במקרים קונקרטיים המעלים לתחושתם קושי אתי.
ז. מעבר מגישור לייעוץ זוגי ולהיפך – באלו תנאים מותר?
כפי שציינו לעיל, במקרים שתוארו בפנינו אנו סבורים שאין צורך במעבר מתפקיד מגשר לתפקיד של יועץ זוגי או להיפך מכיוון שתפקיד המגשר בענייני משפחה עשוי להכיל בתוכו את תפקיד היועץ הזוגי, ככל שיש למגשר את הכשירות לכך.
עם זאת, אין בכך כדי למנוע ממגשר שרואה עצמו גם כיועץ זוגי ומבקש להפריד בין הפונקציות הללו לעשות כן, ובלבד שיפעל בהתאם למגבלות האתיות על שינוי תפקיד שפורטו בסעיפים ד ו-ה לעיל. במילים אחרות, על המגשר לסיים תחילה באופן ברור את תהליך הגישור (או הייעוץ), לוודא שהצדדים מודעים ומסכימים הסכמה מדעת לכך שיספק להם את השירות האחר בתפקידו האחר, ולהשתכנע שיוכל לבצע את שינוי התפקיד תוך עמידה בחובות הסודיות ואי משוא הפנים, תוך שמירה על מעמד מקצוע הגישור.
מעבר כזה בתנאים כאלו הוכר כלגיטימי, למשל, בפלורידה.[8]
ח. ייעוץ זוגי? טיפול זוגי?
בחוות הדעת התייחסנו לפרקטיקת הייעוץ הזוגי או המשפחתי, על ידי מי שמציגים עצמם כיועצים זוגיים או משפחתיים. לצידם ישנם מי שמציעים שירותי טיפול זוגי או משפחתי ומציגים עצמם כמטפלים זוגיים או משפחתיים.
ככל הידוע לנו גם טיפול זוגי או משפחתי איננו מקצוע המוסדר בחוק בישראל, בשונה מעיסוק בפסיכולוגיה, פסיכותרפיה, או בעבודה סוציאלית.
על פי אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, טיפול זוגי ומשפחתי משלב בין טיפול בזוג או במשפחה לבין "טיפול בתהליכים פנים-נפשיים של האדם היחיד". "הטיפול המשפחתי מתמקד בקשרים רגשיים שונים של המערכת המשפחתית: הקשר הזוגי, הקשר ההורי, קשר בין הורה וילד, קשר בין מספר בני משפחה, קשרים שבין המשפחה לבין מסגרות חברתיות אחרות לפי הצרכים הטיפוליים של המשפחה. בטיפול הזוגי ו/או המשפחתי נלמדת ההתקשרות, מערכות רגשיות ומערכות היחסים בתוך המשפחה. תהליכים אלה מאפשרים להעלות על פני השטח נושאים שאינם זוכים להתייחסות בהוויה המשפחתית הקיימת."
על פי הקריטריונים להסמכה בטיפול זוגי או משפחתי המופיעים באתר האגודה, על המועמדים להיות בעלי תואר שני טיפולי אשר נלמד במוסד אקדמי ומוכר (כגון עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה קלינית, חינוכית, שיקומית, רפואית, או פסיכולוגיה התפתחותית, וקרימינולוגיה קלינית); עליהם להשלים הכשרה תיאורטית; ולצבור ניסיון מעשי.
על פי התרשמותנו מהתיאור לעיל, פרקטיקת הטיפול הזוגי או המשפחתי דומה יותר במהותה (מבחינת דרגת ההתעמקות בתהליכים הנפשיים של המעורבים וסוג ההתערבות) לפרקטיקת הטיפול האישי-הפרטני של הפסיכולוג/פסיכותרפיסט/עובד סוציאלי קליני מאשר לפרקטיקת הייעוץ הזוגי או המשפחתי.
לפיכך, נבהיר שחוות דעתנו אינה מתייחסת למגשר שהוא גם מטפל זוגי או משפחתי (או לצורך העניין פסיכולוג, פסיכותרפיסט, או עובד סוציאלי קליני המציע שירותי טיפול נפשי) המתלבט לגבי "שינוי כובע מקצועי". ככל שנקבל בעתיד פניות קונקרטיות בסוגיה זו נתייחס אליהן באופן נקודתי.
סיכום
- ככלל, מגשרים שהם בעלי תפקיד מקצועי נוסף, כגון מגשרים שהם עורכי-דין או פסיכולוגים, מחויבים להפריד בין תפקידם כמגשרים לבין תפקידם המקצועי האחר ולהימנע מלתת ייעוץ משפטי או טיפול במהלך הגישור. על מתן שירותים מקצועיים לאחר תום הגישור חלות מגבלות שונות.
- ייעוץ זוגי הוא פרקטיקה מתפתחת שאינה מוסדרת במשפט בישראל. עם זאת, ישנם מגשרים העוברים הכשרה בייעוץ זוגי ומציעים שירותי ייעוץ זוגי לצד שירותי גישור. מהמידע שהוצג בפנינו ונאסף על ידינו התרשמנו שתפקיד המגשר בענייני משפחה עשוי להכיל בתוכו את תפקיד היועץ הזוגי, ככל שיש למגשר את הכשירות לכך. לפיכך, המגשר אינו נדרש "לשנות כובע מקצועי" כשהוא מסייע במהלך גישור לבני זוג ולמשפחות להתמודד עם קונפליקטים בין בני הזוג או בתוך המשפחה.
- אין בכך כדי למנוע ממגשר שהוא גם יועץ זוגי להפריד בין שני השירותים שהוא מציע והתפקידים שהוא מבצע, ובלבד שיפעל בהתאם למגבלות האתיות על שינוי תפקיד שפורטו בסעיפים ד ו-ה לעיל. בתמצית: על המגשר לסיים תחילה באופן ברור את תהליך הגישור (או הייעוץ), לוודא שהצדדים מודעים ומסכימים הסכמה מדעת לכך שיספק להם את השירות האחר בתפקידו האחר, ולהשתכנע שיוכל לבצע את שינוי התפקיד תוך עמידה בחובות הסודיות ואי משוא הפנים, תוך שמירה על מעמד מקצוע הגישור.
יו"ר פורום האתיקה
פרופ' עומר שפירא
12 ינואר 2024
[1] ראו חוו"ד פורום האתיקה 5/2015 אצל עומר שפירא וכרמלה זילברשטיין (עורכים) אתיקה של גישור: קודים אתיים והתמודדות עם דילמות 169-170 (הוצאת מאגנס, 2018)).
[2] ראו Omer Shapira (ed) Mediation Ethics: A Practitioners’ Guide 9-10 (American Bar Association Publishing, 2021)
[3] ראו בהקשר זה סטנדרט 3ג (ניגוד עניינים לאחר הגישור) לקוד האתי למגשרים (2018) הקובע: "המגשר לא יפתח ולא יקיים לאחר הגישור מערכת יחסים אישית או מקצועית עם הצדדים, עם אנשים אחרים או עם ארגונים שהיו מעורבים בגישור המעלה חשש סביר כי המגשר פעל בניגוד עניינים וכי התהליך היה פגום ועלול לסכן את מעמדם של תהליך הגישור, של מקצוע הגישור או של מרכז הגישור ולפגוע באמון הציבור בהם. בקבלת ההחלטה על המגשר לשקול את משך הזמן שחלף מסיום הגישור, את סוג מערכת היחסים שנוצרה, ואת סוג השירותים המוצעים."
[4] North Carlina Dispute Resolution Commission Advisory Opinion 06(2004)
[5] North Carlina Dispute Resolution Commission Advisory Opinion 15(2008)
[6] https://www.zugiut.org.il/.
[7] https://apfmnet.org/frequently-asked-questions-about-family-mediation/
[8] Florida Mediator Ethics Advisory Committee Opinion 97-003
אתיקה של גישור 