מקרה מס' 2/2021
פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קריית אונו ומרכזים נוספים ופועל משנת 2012 בריכוזה של כרמלה זילברשטיין ובהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו המשמש כיו"ר הפורום. הפורום מקבל פניות ממגשרים מכל רחבי הארץ. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.
הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו
פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגייה האתית שעל הפרק. הפורום מבסס את חוות הדעת שלו על הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018) שאומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' הפועל לצד המרכז לגישור בקהילה קריית אונו והקריה האקדמית אונו (להלן – הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018)), ועל הקוד האתי למגשרים (2018), שהותאם לצרכי מגשרים שאינם פועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה. שני הקודים מבוססים על הקוד האתי למגשרים (2014) שלהמרכז לגישור בקהילה קריית אונו,שפותח על ידי חברי פורום האתיקה בהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הקודים האתיים מוסיפים על תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות הגישור) ומשקפים את עמדת הפורום לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בקהילה, מגשרים פרטיים, ומגשרים בתיקי בית משפט בשינויים המתחייבים.
עובדות המקרה
מגשר-עו"ד ניהל גישור פרטי (ללא הפניית בית משפט) לגירושין בין בני זוג, בהתאם להסכם למתן שירותי גישור שנחתם בינו לבין הצדדים. תהליך הגישור הסתיים בהסדר גישור שנערך על ידי המגשר וכלל, בין היתר, ייפוי כוח בלתי חוזר חתום על ידי שני בני הזוג ומאושר בחתימת המגשר-עו"ד המסמיך את המגשר-עו"ד להעביר, לאחר אישור ההסכם על ידי בית המשפט לענייני משפחה, את מחצית הזכויות בדירת בני הזוג מבן זוג אחד לאחר. ההסכם הוגש לאישור בית המשפט ובמהלך הדיון בפני השופט חזר בו אחד הצדדים מההסכם ועל כן לא ניתן לו תוקף ע"י בית המשפט. בעקבות החזרה מההסכם ביקש אותו צד מהמגשר-עו"ד לקבל לידיו את ייפוי הכוח הבלתי חוזר המקורי שנותר בידי המגשר-עו"ד.
המגשר-עו"ד פנה לפורום האתיקה בשאלה האם הוא מחויב מבחינה אתית למסור את ייפוי הכוח המקורי לצד לגישור הדורש אותו. פורום האתיקה המליץ למגשר-עו"ד להימנע ממסירת ייפוי הכוח לצד אחד כל עוד לא התקבלה הסכמת הצד האחר, והזמינו להשתתף בדיון עם חברי הפורום בעניין שהעלה.
במהלך דיוני הפורום הועלו על ידי חברי הפורום שאלות נוספות: האם מגשר-עו"ד רשאי לערוך ייפוי כוח בלתי חוזר עבור צדדים לגישור? האם הוא רשאי לאשר את חתימתם? האם הוא רשאי לציין את שמו כמיופה הכוח לביצוע העברת הדירה לבעלות אחד הצדדים לגישור? והאם הוא רשאי לטפל בפועל בביצוע הוראות שונות של ההסכם לאחר חתימתו ואישורו על ידי בית המשפט, כגון בהעברת הדירה על שם אחד הצדדים לגישור.
דיון
בפתח הדיון נשוב ונדגיש שפורום האתיקה אינו מספק חוות דעת משפטיות ואינו מחליף ייעוץ משפטי ככל שזה נדרש. מטרתו לספק קווים מנחים להתנהגות אתית ראויה של מגשרים, כשהתנהגות זו מושפעת גם מהמצב המשפטי הקיים. בנוסף, ככל שמדובר במגשר שהוא גם עורך-דין עליו להיות מודע לכך שעשויות לחול על התנהגותו גם כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין ומומלץ כי יפנה לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין לבירור עמדתה ככל שהדבר נדרש.
א. מסירת מסמך שנמצא ברשות מגשר לאחד הצדדים בתום הגישור.
- מקצת החובות האתיות החלות על מגשר אינן פוסקות לחול עליו לאחר סיום הגישור. לצד חובת סודיות נמשכת, חובה נמשכת נוספת היא שמירה על התדמית הציבורית של הגישור ושל המגשר כאיש מקצוע ניטראלי, נעדר משוא-פנים, המחויב כלפי כל הצדדים לגישור (להבדיל ממחויבות כלפי צד אחד) (ראו למשל קוד אתי למגשרים (2018), סטנדרט 10 [מעמד המקצוע ואמון הציבור]).
- מסירת מסמך שמוחזק בידי מגשר לידי צד אחד ללא הסכמת הצד האחר עלולה ליצור חשש לנקיטת עמדה ולהעדפת צד (השוו לחוו"ד אתית 2/2017 – בקשה למסירת מסמכים המצויים אצל המגשר לאחד הצדדים). רושם כזה עלול להתעורר הן במהלך הגישור הן לאחר סיומו.
- יצוין שהפורום עמד בעבר על הבעייתיות שבשמירה של מסמכים השייכים לצדדים בתום הגישור מסיבות שקשורות לחיסיון מסמכים ולאפשרות זימון המגשר כעד בבית המשפט, ועל כן המליץ להחזיר מסמכים ששימשו לצורך הגישור לצדדים ולהימנע משמירתם במידת האפשר (ראו חוו"ד אתית 2/2017).
- לפיכך, הפורום סבר שמבחינה אתית על המגשר להימנע מלמסור את ייפוי הכוח המקורי לצד המבקש אותו כל עוד לא קיבל לכך את הסכמת הצד האחר.
- במועד מאוחר יותר עדכן המגשר כי בהסכמת הצדדים הדילמה נפתרה בכך שייפוי הכוח המקורי הושמד ונמנע הצורך למוסרו לידי הצד שביקש לקבלו.
ב. החתמת צדדים לגישור על ידי מגשר-עו"ד על ייפוי כוח בלתי חוזר.
- תפקיד המגשר ומהות הגישור מוגדרים בחוק בתי המשפט נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן חוק בתי המשפט) ובתקנות הגישור. על פי חוק בתי המשפט "מגשר" הוא "מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי" (ס' 79ג(א) לחוק בתי המשפט; ס' 1 לתקנות הגישור) ו-"גישור" הוא "הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו" (ס' 79ג(א) לחוק בתי המשפט; ס' 2 לתקנות הגישור). הגדרות דומות מצויות במבוא לקוד אתי למגשרים (2018).
- על פי חוק בתי המשפט, ההסכם ליישוב הסכסוך נקרא "הסדר גישור" – "הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור" (ס' 79.ג(א)). על פי תקנות הגישור המגשר רשאי לערוך הסכם זה: "הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו." (ס' 9(א) לתקנות הגישור).
- הכנת ייפוי כוח עבור הצדדים או אישור ייפוי כוח אינן פעולות שמבצע מגשר. אלו פעולות שרשאי לבצע עורך-דין לפי ס' 20 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961 ("ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו", "עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר") וס' 91 לחוק זה (אישור ייפוי כוח של לקוח).
- נובע מכך, שמגשר-עו"ד המחתים את הצדדים לגישור על ייפוי כוח בלתי חוזר עושה זאת כשירות משפטי, בכובעו כעורך-דין, במסגרת יחסי עו"ד-לקוח. פעולה זו שונה מפעולות הסיוע לניהול המשא ומתן בין הצדדים ועריכת הסדר הגישור, אותם הוא עורך כמגשר, במסגרת יחסי מגשר-לקוח.
- יתירה מכך, מגשר-עו"ד שאינו נוטריון אינו רשאי להחתים את הצדדים על ייפוי כוח בלתי חוזר המייפה את כוחם של הצדדים או של אדם אחר לבצע את העברת הזכויות. פעולה זו יכולה להיעשות על ידי נוטריון בלבד, בהתאם לס' 20 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976, ואין לראותה בגדר "שירות גישור".
ג. האם מגשר-עו"ד רשאי לשמש באותו זמן ובאותו עניין כמגשר וכעורך-דין ולספק בו בזמן שירות גישור ושירות משפטי?
- פעולות מסוימות המתבצעות על ידי מגשרים ועל ידי עורכי דין דומות זו לזו ולכן קיים דמיון בין שירות גישור לבין שירות משפטי. בולטת במיוחד פעולת עריכת ההסכם בין צדדים לגישור, שהם בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין. עריכת הסכם כזה, אם הושג בתום גישור, היא חלק מתפקיד המגשר (סעיף 9(א), תקנות הגישור) וניתנת כשירות גישור. עריכת ההסכם עשויה להתבצע גם כשירות משפטי הניתן ע"י עורך-דין שאינו מגשר, ללא ניהול הליך גישור, אם הצדדים הגיעו להסכם בעצמם והסכימו בכתב שעורך-הדין יערוך אותו (סעיף 14(ד), כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 (להלן כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין)).
- עם זאת, כאשר מגשר-עו"ד מספק לצדדים שירות גישור שנועד לסייע להם להגיע להסכם (סיוע לכל הצדדים בניהול משא ומתן לקראת הסכם) ובסיום התהליך, ככל שהצדדים הגיעו להסדר גישור, הוא עורך את ההסכם, נכון לראות בעריכת ההסכם (הסדר הגישור) "שירות גישור" במסגרת יחסי מגשר-לקוח ולא "שירות משפטי" במסגרת יחסי עו"ד-לקוח. כלומר, אין לראות במגשר-עו"ד העורך את הסדר הגישור כמי שנותן בו בזמן שירות גישור ושירות משפטי.
- באופן עקרוני יש חשיבות להפרדה בין התפקידים המקצועיים השונים של מגשר ושל עורך-דין מכיוון שהם מעמידים בפני העוסקים בהם דרישות וציפיות שונות מבחינת כישורים, ידע, מיומנויות, חובות משפטיות וחובות אתיות. עירוב בין התפקידים עלול ליצור בלבול אצל הלקוחות ובקרב הציבור, וליצור ניגודי עניינים בין שני התפקידים. חובת הפרדה כזו לא נקבעה באופן פורמאלי בחוק ובתקנות בישראל אך ניתן למצוא אותה במקומות אחרים. בארצות הברית, לדוגמה, קובעים הכללים לדוגמה של הבר האמריקאי כי עורך-דין שמשמש כמגשר מחויב להודיע לצדדים שאינם מיוצגים כי הוא אינו מייצג אותם ובמידת הצורך להסביר להם את ההבדל בין תפקידו כמגשר לבין תפקידו כמייצג.[1] בנוסף, הכללים לדוגמה למגשרים של הבר האמריקאי מדגישים בפני המגשר את החשיבות שיש להפרדה בין תפקידו כמגשר לבין תפקידים מקצועיים שונים שהוא עשוי למלא.[2] בפלורידה אוסרים הכללים למגשרים על המגשר לתת במהלך הגישור שירותים שאינם קשורים ישירות לתהליך הגישור.[3] ההערות לכללים מציינות שהאיסור מתייחס למתן שירותים שאינם הכרחיים לקבלת החלטה מדעת של הצדדים כגון שירותים משפטיים, טיפול פסיכולוגי, או ייעוץ עסקי.[4]
ד. האם מגשר-עו"ד רשאי במהלך הגישור לאשר חתימת צדדים לגישור על ייפוי כוח ולשמש כמיופה כוח של הצדדים לצורך ביצוע העברת זכויות בנכס לאחר הגישור?
- החתמת צדדים לגישור במהלך גישור על ייפוי כוח המייפה את כוחו של המגשר-עו"ד לייצג את הצדדים לאחר הגישור לצורך העברת זכויות אינה מתיישבת לכאורה עם תקנות הגישור, הקובעות בסעיף 5(ח) כי המגשר אינו רשאי להיות "צד להסדר הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין".
- הפורום מודע לכך שמבחינת הצדדים לגישור עשוי להיות יתרון מבחינת חיסכון בזמן ובכסף בכך שהמגשר-עו"ד יאשר את חתימותיהם על ייפוי הכוח. עם זאת, מבחינה אתית, ייפוי כוח הנוקב בשם המגשר-עו"ד יוצר שתי בעיות. ראשית, הוא הופך את המגשר לבעל אינטרס בהשגת הסדר גישור ובמימושו. התמריץ הכלכלי להשגת הסדר עלול בנסיבות מסוימות להיות מנוגד לאינטרס של אחד או כל הצדדים להימנע מלסיים את הסכסוך בהסדר או להימנע מהסדר גישור מסוים שמערב את המגשר בהוצאתו לפועל (למשל הצדדים עשויים להסכים לפתרון המותיר את הדירה בידי אחד הצדדים ולכן מייתר את הצורך להשתמש בשירותי המגשר-עו"ד להעברת הזכויות).שנית, הפיכת המגשר-עו"ד למיופה כוח הצדדים עלול לסבכו לאחר הגישור בביצוע פעולות שיפגעו במעמד הניטראלי שמגשר מחויב לשמר בכל עת, גם לאחר הגישור. לדוגמה, מחלוקות בין הצדדים לאחר החתימה על ההסכם עלולות להביא לכך שהם יפנו אל המגשר דרישות סותרות והוא ייאלץ, בהתאם לתפקידו החדש כמוציא לפועל של ההסדר, להכריע כיצד יש לנהוג תוך שהוא מעדיף צד אחד על פני צד אחר ופוגע בתדמיתו ובתדמיתם של מגשרים אחרים כניטראליים.
- לשם המחשה, בחוו"ד 6/2018 דן הפורום בשאלה האם מגשר-עו"ד רשאי להציע לצדדים במהלך גישור גירושין לטפל במכירת דירתם בתום הגישור. חוות הדעת מפנה, לצד ס' 5(ח) לתקנות הגישור שהוזכר לעיל, לסטנדרט 3 (ניגוד עניינים) של הקוד האתי למגשרים (2018) לפיו "ניגוד עניינים הוא מצב שבו קיימת התנגשות בין האינטרס של המגשר לזה של צד אחד או יותר", ומציינת כי "מצב שבו המגשר צפוי לקבל תמורה כספית בעקבות השגת הסכם בין הצדדים בשל מעורבותו במימוש ההסכם יוצר, לכאורה, אינטרס של המגשר בעצם השגת ההסכם ובתוכנו של ההסכם שאינו זהה בהכרח לאינטרסים של הצדדים". בנוסף לכך, חוות הדעת מפנה את תשומת ליבם של מגשרים למגבלות הפרסום והשיווק החלות על מגשרים (סטנדרט 11, הקוד האתי למגשרים (2018)) וכן לאיסור השידול החל על מגשרים-עורכי דין מכוח סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 הקובע: "לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית".
- לשם השוואה, וועדת האתיקה של מגשרים בפלורידה קבעה במספר חוות דעת כי מגשר אינו רשאי למלא במקביל תפקיד של מגשר ונוטריון.[5]
- בהתאם לאמור לעיל אנו סבורים שמגשר-עו"ד אינו רשאי במהלך הגישור לאשר חתימת צדדים לגישור על ייפוי כוח ולשמש כמיופה כוח של הצדדים לצורך ביצוע העברת זכויות בנכס לאחר הגישור.
ה. האם מגשר-עו"ד רשאי "להחליף כובעים" בתום הגישור וללא אזכור בהסדר הגישור, לאשר חתימת צדדים על ייפוי כוח בלתי חוזר ולשמש כמיופה כוח של הצדדים לגישור לביצוע העברת זכויות בנכס בהתאם להסדר הגישור?
- מבחינה מעשית מגשר שהוא גם עורך דין יכול "להחליף כובעים" בתום הגישור ולבצע מעבר מתפקיד של מגשר לתפקיד של עורך-דין. מתן שירותים מקצועיים על ידי מגשר לאחר הגישור אינו אסור בהכרח, אם ניתן בהסכמת כל הצדדים. ניתן ללמוד על כך מההסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר המפורט בתוספת לתקנות הגישור, הקובע בסעיף 10 להסכם המצוי כי "המגשר מתחייב שהוא לא יתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל ענין הקשור לסכסוך נושא הגישור ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים." לכן, לכאורה, (א) אם המגשר-עו"ד סייע לצדדים להגיע להסדר גישור ללא סיכום מראש לפיו הוא ייתן להם שירות משפטי של העברת זכויות בנכס ככל שתהיה הסכמה על כך בין הצדדים, ו-(ב) משימה זו אינה מוטלת על המגשר-עו"ד בהסדר הגישור (המותיר לצדדים את קביעת זהות מבצע ההעברה), רשאי המגשר-עו"ד, על פי בחירת הצדדים (החופשיים להטיל משימה זו על כל מי שירצו) לספק להם שירות משפטי זה במסגרת הסכם נפרד, שייחתם לאחר סיום הגישור ועריכת הסדר הגישור, עליו חלים יחסי עו"ד-לקוח.
- עם זאת, יש להדגיש כי במצב זה ימשיכו לחול על המגשר-עו"ד שתי המערכות האתיות: האתיקה של מגשרים והאתיקה של עורכי הדין, ואנו סבורים שמבחינה אתית-גישורית יהיה זה מצב סבוך, שרצוי להימנע ממנו. ראשית, ימשיך להתקיים החשש לניגוד עניינים לפיו המגשר-עו"ד עלול להיות מושפע במהלך הגישור מהציפייה כי הוא עשוי לקבל לידיו את ההוצאה לפועל של ההסכם בתום הגישור. שנית, גם כאשר ההחתמה על ייפוי הכוח ומימוש ההסכם ייעשו לאחר תום הגישור, בכובעו של המגשר כעו"ד, ישנו חשש שפעולות שיתבצעו על ידי המגשר לאחר שינוי התפקיד ייוחסו עדיין למוסד הגישור ויפגעו בתדמיתו הניטראלית.
- לשם השוואה, נציין שוועדת האתיקה של מגשרים בפלורידה קבעה במספר הזדמנויות שמגשר אינו רשאי לייצג בתום הגישור את הצדדים, למרות הסכמתם, בנושאים הקשורים לגישור, לרבות בטיפול בהכנת מסמכים משפטיים כגון תצהירים ובקשות שעל פי חוק רק עורכי-דין רשאים להכינם ולהגישם.[6]
- בנוסף, מתן השירות המשפטי ע"י המגשר-עו"ד בתום הגישור עלול לסתור את כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין. ס' 17 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 קובע כי "לא ייצג עורך דין אדם בענין שדן בו כשופט או כבורר". בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קבע כי כלל זה "יחול על מגשר מכח 'קל וחומר'".[7] האירועים העובדתיים שנידונו בבתי הדין עסקו במגשר-עו"ד שלאחר הגישור "החליף כובע" למייצג צד אחד כנגד צד אחר, אולם ככל שמטרת הכלל היא להגן על האינטגריטי ומעמד הגישור (או השיפוט, או הבוררות לפי העניין), איסור זה עשוי לחול גם על ייצוג של כל הצדדים באותו עניין.
- על פי האמור לעיל איננו יכולים לקבוע כי מגשר-עו"ד אינו רשאי מבחינה אתית בתום הגישור וללא אזכור בהסדר הגישור "להחליף כובעים" ממגשר לעו"ד, לאשר חתימת צדדים על ייפוי כוח בלתי חוזר ולשמש על פי בקשת הצדדים כמיופה כוח של הצדדים לגישור לביצוע העברת זכויות בנכס. עם זאת, מהסיבות שמנינו לעיל אנו ממליצים למגשרים-עורכי-דין להימנע מפרקטיקה זו ולהפנות לצורך כך את הצדדים לעו"ד אחר.
- עוד נציין את החשיבות לכך שמגשר המשנה תפקיד לכל תפקיד מקצועי אחר (ממגשר למומחה מקצועי, בורר, או עו"ד) יעשה זאת באופן ברור וחד משמעי, לאחר מתן הסבר לצדדים על שינוי התפקיד, לאחר שהצדדים הבינו את משמעות שינוי התפקיד, ולאחר קבלת הסכמתם (ראו קוד אתי למגשרים (2018), סטנדרט 9.ב.2).
סיכום
- על מגשר-עו"ד המספק לצדדים שירותי גישור במסגרת יחסי מגשר-לקוח להימנע מלספק לצדדים במהלך הגישור שירותים משפטיים שיוחדו לעורכי-דין, כגון ייצוג משפטי, עריכת מסמכים משפטיים, ואישור של ייפוי כוח. חריג לכך הוא עריכת הסדר הגישור על ידי המגשר-עו"ד המתבצע כחלק מתפקידו כמגשר במסגרת יחסי מגשר-לקוח.
- מגשר-עו"ד אינו רשאי במהלך הגישור לאשר חתימת צדדים לגישור על ייפוי כוח ולשמש כמיופה כוח של הצדדים לצורך ביצוע העברת זכויות בנכס לאחר הגישור.
- מגשר-עו"ד שגישר בין צדדים רשאי לכאורה, לאחר שהגישור הסתיים בהסדר, וככל שהדבר לא נידון במהלך הגישור ובהסדר הגישור אלא לאחר הגישור, לטפל, לבקשת הצדדים, כעו"ד, בהחתמת צדדים על ייפוי כוח בלתי חוזר ובהעברת זכויות בין הצדדים על פי ייפוי כוח שיאושר על ידו. עם זאת, פורום האתיקה ממליץ למגשרים-עורכי-דין להימנע מפרקטיקה זו בשל הקשיים האתיים שהיא מעוררת כמפורט בחוות הדעת. בנוסף לכך, פרקטיקה זו עלולה שלא להתיישב עם כללי האתיקה המקצועית של עורכי דין, ועל כן הפורום ממליץ למגשרים שהם עורכי דין המבקשים לנהוג כך לפנות לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין לצורך קבלת חוות דעתה בנושא.
- הפורום חוזר על המלצתו למגשרים להחזיר מסמכים ששימשו לצורך הגישור לצדדים ולהימנע משמירתם במידת האפשר מסיבות שקשורות לשמירה על חיסיון מסמכים ולצמצום אפשרות זימון מגשרים כעדים בבית המשפט.
יו"ר פורום האתיקה
ד"ר עומר שפירא
20 דצמבר 2021
[1]ABA Model Rules of Professional Conduct, Rule 2.4(b).
[2] ABA Model Standards of Conduct for Mediators, Standard VI.A.5.
[3] Florida Rules for Certified and Court-Appointed Mediators, Rule 10.340(d): "During a mediation, a mediator shall not provide any services that are not directly related to the mediation process."
[4] Committee Notes to Rule 10.340: "To maintain an appropriate level of impartiality and to avoid creating conflicts of interest, a mediator’s professional input to a mediation proceeding must be confined to the services necessary to provide the parties a process to reach a self-determined agreement. Under subdivision (d), a mediator is accordingly prohibited from utilizing a mediation to supply any other services which do not directly relate to the conduct of the mediation itself. By way of example, a mediator would therefore be prohibited from providing accounting, psychiatric or legal services, psychological or social counseling, therapy, or business consultations of any sort during the mediation process."
[5] Florida Mediator Ethics Advisory Committee, Opinions 2011-004, 2010-004.
[6] Florida Mediator Ethics Advisory Committee, Opinions 2007-005, 2005-004, 2004-004.
[7] בד"ם (משמעת עו"ד ב"ש) 10/07 לשכת עורכי-הדין – מחוז דרום נ' פלונית (2010). ראו גם בפ (משמעת עו"ד חיפה) 150/12 לשכת עורכי הדין – ועדת האתיקה מחוז חיפה נ' עאסלה טארק (2015) (סעיף 43 להחלטה).
אתיקה של גישור 