מקרה 3/2017

פורום האתיקה – מקרה מס' 3/2017

פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קרית אונו ופועל בהנחיית ד"ר עומר שפירא. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.

הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו

פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגיה האתית שעל הפרק. מבחינה משפטית הליכי גישור בישראל מתנהלים בשני מסלולים. מגשרים בתיקים בהפניית בית המשפט כפופים מבחינה משפטית לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות הגישור). מגשרים בגישורים שאינם בהפניית בית המשפט אינם כפופים פורמאלית לתקנות הגישור, אך הם יכולים לאמץ אותן בהסכם עם הצדדים.[1] מהבחינה האתית, תקנות הגישור מהוות בנוסף להיותן מסמך משפטי גם סוג של "קוד אתי" למגשרים הכפופים לו ומקור השראה אתי למגשרים שאינם כפופים לתקנות.

כך או כך, הן לגבי מגשרים עליהם חלות התקנות והן לגבי מגשרים שהתקנות אינן חלות עליהם, עמדת הפורום היא כי התקנות אינן ממצות את חובותיהם האתיות של מגשרים והן אינן המקור האתי היחיד להנחיית פעולותיהם. על הנורמות האתיות המחייבות מגשרים ניתן ללמוד ממקורות שונים, לרבות קודים אתיים בעולם שאומצו על ידי ארגוני מגשרים ועל ידי תכניות גישור בבתי משפט. מרכז הגישור בקהילה קריית אונו פיתח קוד אתי שמשקף לדעתו את אותן נורמות אתיות החלות על מגשרים בין אם הם מגשרים בתיקי בית משפט ובין אם לאו והמכיל בתוכו גם את הנורמות הכלולות בתקנות הגישור (להלן: "הקוד האתי למגשרים של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו (2014)" או "הקוד האתי של מרכז הגישור קרית אונו").

עובדות המקרה

באחד ממרכזי הגישור בקהילה התקיים גישור בתיק תביעות קטנות בין לקוח (התובע) לבין ספק (הנתבע). שני הצדדים והמגשרים חתמו בפתח הגישור על "הסכם לניהול הליך גישור" בנוסח המקובל במרכז הגישור. באחד מסעיפי ההסכם נאמר: "מוסכם על הצדדים באי כוחם והמגשר כי ההליך הינו סודי וכי חילופי דברים ומסמכים במסגרת ההליך יהיו סודיים אלא אם כן הוסכם אחרת." הגישור הסתיים ללא הסדר המסיים את הסכסוך והתיק הוחזר לבית המשפט להמשך ההתדיינות המשפטית. למחרת הגישור העלה הלקוח לאתר באינטרנט מידע לגבי התנהלות הגישור הכולל התייחסות לדברים שנאמרו על ידי נציג הספק והצעת פשרה שהוצעה לו ונדחתה על ידו. בעקבות זאת פנה הספק למרכז הגישור וביקש לקבל לידיו עותק מההסכם לניהול הליך הגישור עליו חתמו הצדדים והמגשרים.

מנהלת מרכז הגישור הפנתה אל פורום האתיקה את השאלות הבאות:

א. האם יש מניעה למסור לצדדים את ההסכם לניהול הליך גישור עליו חתמו בפתיחת התהליך?

ב. באלו פעולות על מרכז הגישור לנקוט בעקבות פרסום המידע על תוכן הגישור באינטרנט?

מנהלת המרכז ציינה שתוכן ההסכם לניהול הליך הגישור הוסבר לצדדים בעל-פה טרם חתימתם עליו.

דיון

השאלה בפנינו עוסקת בזכות צדדים לגישור לקבל עותק מההסכם למתן שירותי גישור עליו הם חותמים טרם כניסתם להליך הגישור, בהיקף הסודיות החל על הצדדים לגישור לגבי מידע שעלה במהלך הגישור, ובתגובה הראויה של המגשרים ומרכז הגישור במקרה של הפרה לכאורה של סעיף הסודיות בהסכם על ידי אחד הצדדים.

א. זכות הצדדים לקבל עותק מההסכם למתן שירותי גישור

הסכם למתן שירותי גישור הנחתם על ידי הצדדים והמגשרים טרם קיום ההליך נועד לספק מסגרת פורמלית ומוסכמת באשר לכללים לפיהם יתקיים ההליך ולפרט את החובות והזכויות העיקריות של הצדדים ושל המגשר במהלכו. צדדים שחתמו על ההסכם זכאים לכך שהמסמך יהיה ברשותם על מנת שיהיה באפשרותם לעיין בתוכנו בכל עת שיחפצו וללמוד על זכויותיהם בקשר לתהליך הגישור ועל המחויבויות שנטלו על עצמם. עותק מההסכם יש לספק לצדדים במעמד החתימה עליו או בסמוך לו ככל הניתן.

בנסיבות המקרה שבפנינו על מרכז הגישור למסור לצד המבקש עותק מההסכם עליו חתמו הצדדים טרם הגישור. על מנת למנוע מראית עין להעדפה כלשהי של צד אחד על פני האחר על מרכז הגישור ליצור קשר עם שני הצדדים ולמסור לידי שניהם את עותק ההסכם ולהבהיר שזכותם לקבלו כמי שחתומים עליו.

ב. היקף הסודיות החלה על הצדדים לגישור לגבי מידע שעלה במהלך הגישור

על מגשר שחלות עליו תקנות הגישור מוטלת חובת סודיות לגבי מידע שעלה במהלך הגישור.[2] חובה זו חלה עליו גם בהיעדר הסכם מפורש עם הצדדים המציין חובה כזו. לעומת זאת, תקנות הגישור אינן מחייבות צדדים לשמור בסוד מידע מהגישור, אם כי הן מטילות עליהם מגבלות (באמצעות ההסכם המצוי החל ביחסים שבין הצדדים מכוח תקנות הגישור) על הבאת המידע בפני בית המשפט.[3] במילים אחרות, בהיעדר הסכמה אחרת ובכפוף לחוקים החלים על צנעת הפרט, צדדים אינם חייבים להימנע מלגלות לאחרים מידע מתוך הגישור.[4]

מכיוון שאין לכאורה חובה חוקית המחייבת צדדים לשמור בסוד מידע שהגיע לידיעתם במהלך הגישור; לאור האפשרות שמידע מהגישור יזלוג אל מחוצה לו באמצעות אחד הצדדים; בשל החשש שצד לגישור יסבור בטעות שחובת הסודיות החלה על המגשר חלה גם על הצד האחר; ובשל המחויבות של מגשרים לקיים תהליך גישור המבוסס על חופש בחירה של הצדדים הכולל בתוכו מרכיב של החלטה מדעת,[5] נקבע בקוד האתי של מרכז הגישור קרית אונו שהמגשר יקדם הבנה של הצדדים לגבי היקף הסודיות החלה עליהם.[6] צדדים המבינים את היקף הסודיות החלה עליהם עשויים לבחור לשלב בהסכם למתן שירותי הגישור סעיף סודיות החל גם עליהם, לצד חובת הסודיות החלה על המגשר.

במקרה שבפנינו ההסכם לניהול הליך גישור עליו חתמו הצדדים בפתיחת התהליך כלל התחייבות של הצדדים לשמור מידע שהוחלף במהלך הגישור בסוד, ומכלול המחויבויות של הצדדים על פי ההסכם הוסברו לצדדים בעל-פה על ידי המגשרים. לכן, לכאורה, פרסום מידע מההליך על ידי אחד הצדדים ברשתות החברתיות מהווה הפרה של התחייבות זו כלפי כל מי שחתום על ההסכם, כלומר כלפי הצד האחר והמגשרים.

ג. התגובה הראויה של המגשרים ומרכז הגישור להפרה לכאורה של סעיף הסודיות

גילוי מידע מתוך הגישור על ידי צד לגישור עלול לפגוע באמון הציבור בתהליך הגישור כאמצעי יעיל לפתרון מחלוקות, במיוחד במקרים בהם צד התחייב במפורש לשמור על סודיות מידע שהוחלף במסגרת התהליך. לכאורה, הפרת סעיף הסודיות בהסכם על ידי אחד הצדדים מאפשרת לצד האחר ולמגשרים לנקוט אמצעים משפטיים נגד הצד המפר בהתאם לדיני החוזים. עם זאת, לא יהיה זה נכון מצד המגשרים לנקוט מהלך כזה, בין היתר מכיוון שהוא עלול להתפרש כהתייצבות גלויה ופומבית לצידו של הצד האחר, שייתכן וינקוט בעצמו הליך משפטי, תוך גרימת נזק לתפיסת מעמדו הניטראלי של תהליך הגישור, מקצוע הגישור ומרכז הגישור.

בדיוני הפורום הוצע כי מרכז הגישור ישקול פניה לצדדים ויעלה את האפשרות כי יקיימו גישור בסכסוך שהתגלע בעקבות גילוי המידע. שיח כזה עשוי להבהיר באיזו מידה היה הצד שגילה את המידע מודע למחויבותו לסודיות ולאפשר לצדדים לחפש פתרונות הולמים ומהירים למצב שנוצר (שתביעה משפטית לא בהכרח תוכל להציע). בנוסף לכך, שיח כזה עשוי לספק למרכז הגישור תובנות לגבי צעדים היכולים לצמצם מקרים כאלו בעתיד (הדגשה נוספת של נושא הסודיות המוטלת על הצדדים במהלך הגישור? התייחסות לנושא זה באתר האינטרנט של המרכז ובחומרים המסופקים לפונים למרכז?)

סיכום והמלצות

על המגשרים למסור לצדדים לגישור את ההסכם למתן שירותי גישור עליו הם חותמים בתחילת התהליך. מוצע לעגן נושא זה בנהלי המרכז. על המגשרים לקדם הבנה של הצדדים לגישור לגבי היקף הסודיות החלה עליהם בקשר עם תהליך הגישור. מרכז הגישור יכול לתרום לקידום הבנה זו באמצעות מסירת מידע למתגשרים פוטנציאליים באתר האינטרנט ובדרכים נוספות.

במידה וצדדים מעוניינים להחיל על עצמם חובת סודיות יש לתת להסכמה זו ביטוי פורמאלי בהסכם הנחתם על ידי הצדדים בפתח הגישור ולתת דגש למחויבות זו בדברי ההסבר של המגשרים בתחילת התהליך. כאשר מובא לידיעת המרכז שאחד הצדדים גילה מידע מתהליך הגישור מוצע כי המגשרים ישקלו לקיים דיאלוג עם אותו צד להבנת מניעיו ולהפקת לקחים לעתיד, ובמידה והגילוי יצר סכסוך נוסף בין הצדדים ישקלו להציע לצדדים לקיים תהליך גישור בנושא זה.

מוצע כי מרכזי הגישור יכתירו את ההסכם למתן שירותי גישור עליו חותמים הצדדים והמגשר בתחילת התהליך "הסכם בין הצדדים ובינם לבין המגשרים" על מנת להדגיש כי המחויבויות שכל צד נוטל על עצמו בהסכם חלות הן כלפי הצד האחר והן כלפי המגשר.

פורום  האתיקה

נובמבר  2017

 

[1] ראו עומר שפירא הפעלת כוח והשפעה בגישור – פרקטיקה ואתיקה יישומית 286-287 (2007).

[2] תקנה 5(ה) לתקנות הגישור.

[3] תקנה 3(ו) לתקנות הגישור.

[4] נושא זה עסקנו בהרחבה במקרה 1/2014 הדן בחובת הסודיות החלה על צדדים לגישור.

[5] סטנדרט 1 לקוד האתי של מרכז הגישור קרית אונו.

[6] סטנדרט 5 לקוד האתי של מרכז הגישור קרית אונו, סעיף א.2.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s