מקרה 3/2020

logo wide

מקרה מס' 3/2020

פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קריית אונו ופועל בריכוזה של כרמלה זילברשטיין ובהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.

הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו

פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגיה האתית שעל הפרק. הפורום מבסס את חוות הדעת שלו על הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018) שאומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' הפועל לצד המרכז לגישור בקהילה קריית אונו והקריה האקדמית אונו (להלן – הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018)), ועל הקוד האתי למגשרים (2018), שהותאם לצרכי מגשרים שאינם פועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה. שני הקודים מבוססים על הקוד האתי למגשרים (2014) של המרכז לגישור בקהילה קריית אונו, שפותח על ידי חברי פורום האתיקה בהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הם מוסיפים על תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות הגישור) ומשקפים את עמדת הפורום לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בקהילה, מגשרים פרטיים, ומגשרים בתיקי בית משפט בשינויים המתחייבים.

עובדות המקרה

מגשר המציע שירותי גישור באופן פרטי והמשמש גם כמגשר בהתנדבות במרכז גישור בקהילה, פנה לפורום האתיקה בשאלה האם הוא רשאי, בתום הליך גישור בו שימש כמגשר, לעשות שימוש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק ואינסטגרם על מנת לשווק את שירותיו כמגשר ולהגביר את החשיפה הציבורית לשירותיו, באמצעות הצעת "חברות", סימון "לייק" או סימון "עוקב" בחשבונות הרשת של המגושרים בעניינם טיפל.

להערכתו, הצעת "חברות" או סימון כאמור עשויים להביא לכך שגולשים ברשת שייכנסו לדף של המגושרים ייחשפו לשמו ולעיסוקו כמגשר בשל הכללתו ברשימת החברים או ברשימה הפומבית של מסמני הלייק או העוקבים בדף של המגושרים וכך לסייע לו להגיע לקהל רחב יותר של לקוחות פוטנציאליים.

דיון

המקרה בפנינו מעלה סוגיה שעוסקת בזכותו של מגשר לשווק את שירותיו כמגשר ולהרחיב את מעגל לקוחותיו ובמגבלות האתיות החלות עליו בהתאם לאתיקה המקצועית של מגשרים. סוגייה זו מצריכה התייחסות לכמה סטנדרטים אתיים רלוונטיים.

א. פרסום ושיווק שירותי גישור

הקוד האתי למגשרים (2018) והקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) קובעים בסטנדרט 11 (פרסום ושיווק) כדלקמן:

המגשר יאמר אמת ויימנע מהטעיה בעת פרסום שירותי הגישור, שכנוע לעשיית שימוש בשירותי גישור או במסירת מידע לגבי כישוריו, ניסיונו, ושירותי מרכז הגישור.

א. המגשר לא יבטיח הבטחות על תוצאת הגישור בכל פרסום שהוא.

ב. מגשר החבר במרכז גישור לא ישווק את שירותיו הפרטיים במסגרת פעילותו במרכז.

ג. המגשר יימנע מאזכור שמותיהם של מי שהשתמשו בשירותיו, ללא הסכמתם.

הרצון של מגשרים לפרסם ולשווק את שירותי הגישור שהם מספקים טבעי, ברור מאליו ומהווה אינטרס משותף למגשרים, למקצוע הגישור ולציבור הרחב. הקוד האתי אינו אוסר על מגשר לפרסם את שירותיו ברשת בפלטפורמות חברתיות דוגמת פייסבוק ואינסטגרם כל עוד דרכי הפרסום והשיווק עומדות בתנאים שנקבעו בסטנדרט זה ובמכלול חובותיו האתיות של המגשר על פי הקוד האתי.

המגבלות העיקריות המוטלות על מגשר פרטי הינן אי הטעיה בפרסום, הימנעות מהבטחת תוצאה, והימנעות משימוש בשמות לקוחותיו ללא הסכמתם. מגשר הפועל במסגרת מרכז גישור מקבל על עצמו מגבלה נוספת: להימנע מלשווק את שירותיו הפרטיים במסגרת פעילותו במרכז (סטנדרט 11ג. לעיל).

משמעות מגבלה נוספת זו היא שמגשר שגישר בתיק שהתקיים במסגרת מרכז גישור אינו חופשי לפנות אל המגושרים באותו מקרה ללא הסכמת מרכז הגישור ועליו לנהוג בהתאם לנהלי המרכז. פניה אל מגושרים באמצעות הרשת החברתית, בין אם פניה בבקשת "חברות", סימון "לייק", או סימון "עוקב", כשבכוונת המגשר לבצעה בעקבות הגישור במרכז הגישור, גם היא מצריכה את אישור מרכז הגישור.

ב. ניגוד עניינים לאחר הגישור ושמירה על מראית עין של אי משוא פנים וניטראליות

השמירה על מעמדו הניטראלי של המגשר היא חובה מתמשכת של המגשר שנועדה להבטיח את אמון הציבור במקצוע הגישור ובהליך הגישור.[1] מעמדו הניטראלי של המגשר נובע מכך שהוא ממלא את תפקידו ללא משוא פנים וללא ניגוד עניינים, ונמנע מפעולות שיעוררו חשש למשוא פנים ולניגוד עניינים.

סטנדרטים 2 (אי משוא פנים) ו- 3 (ניגוד עניינים) לקוד האתי למגשרים (2018) ולקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) קובעים, בהתאמה, את חובות המגשר לנהוג ללא משוא פנים וללא ניגוד עניינים. סטנדרט 3ג מדגיש את החובה הנמשכת של המגשר להימנע מהתנהגות המסכנת את מעמד הגישור גם לאחר שהגישור הסתיים:

ג. לאחר סיום הגישור –

המגשר לא יפתח ולא יקיים לאחר הגישור מערכת יחסים אישית או מקצועית עם הצדדים, עם אנשים אחרים או עם ארגונים שהיו מעורבים בגישור המעלה חשש סביר כי המגשר פעל בניגוד עניינים וכי התהליך היה פגום ועלול לסכן את מעמדם של תהליך הגישור, של מקצוע הגישור או של מרכז הגישור ולפגוע באמון הציבור בהם. בקבלת ההחלטה על המגשר לשקול את משך הזמן שחלף מסיום הגישור, את סוג מערכת היחסים שנוצרה, ואת סוג השירותים המוצעים.

המקרה שבפנינו מעלה את השאלה האם העובדה ששם המגשר יופיע ברשימה הפומבית של "החברים" או של מסמני ה-"לייק" או ה"עוקבים" של מגושר שבעניינו גישר עלולה לעורר חשש ש"מערכת היחסים" בין המגשר למגושר החלה עוד במהלך הגישור ובכך לעורר ספק באשר להגינות התהליך בעת שנערך.

אנו סבורים שיש להבחין בין הצעת "חברות", שמחייבת פניה אקטיבית של המגשר אל המגושר לשעבר וקבלת אישורו ל-"חברות", לבין סימון "לייק" או "עוקב", שאינם מחייבים אישור של המגושר.

המקרה של הצעת "חברות" למגושר לשעבר מהווה חידוש או יצירת "מערכת יחסים אישית או מקצועית" עם אותו מגושר ועל כן מחייבת זהירות רבה יותר מצד המגשר מכיוון שהיא עלולה לפגוע בתדמיתו הניטראלית של המגשר ולהעלות חשש לגבי התנהגותו במהלך הגישור. במקרה זה, החברות הוירטואלית מחייבת לשקול את משך הזמן שחלף ממועד הגישור ואת ההשפעה שעלולה להיות ליצירת "חברות" עם מגושר אחד על תפיסת הניטראליות של המגשר בעיני המגושר האחר. המקרה של סימון "לייק" או "עוקב" יוצר חשש נמוך יותר לניגוד עניינים מכיוון שמבחינה טכנית הסימון אינו מחייב תקשורת עם המגושר וקבלת הסכמתו לסימון ומכיוון ש"מערכת יחסים" של סימון "לייק" או "עוקב" נתפסת כהדוקה פחות (ברמת הנראות) מ"חברות".

הבחנה נוספת היא בין מצב שבו המגשר פונה למגושר אחד מבין כמה מגושרים באותו מקרה גישור או מסמן "לייק" או "עוקב" למגושר אחד ולא לאחרים, לבין מצב שבו המגשר פועל באותו אופן כלפי כל המגושרים באותו מקרה. נראה שהחשש לניגוד עניינים או לפגיעה בניטראליות נמוכה יותר במצב השני כשקיימת סימטריה בפנייה אל מגושרים לשעבר מאותו מקרה.

קושי דומה להצעת "חברות" על ידי המגשר עלול להיווצר גם אם המגושר לשעבר הוא הפונה למגשר ומציע לו "חברות". במקרה כזה יעלה הצורך בפעולה אקטיבית של המגשר לאשר את בקשת החברות של המגושר לשעבר והתוצאה תהיה שהמגושר יופיע כ"חבר" בדף המגשר והמגשר יופיע כ"חבר" בדף המגושר. גם פעולה זו עלולה ליצור מראית עין של ניגוד עניינים.

אנו מודעים, כמובן, לכך ש"חברות" וירטואלית ברשתות חברתיות שונה מחברות מקצועית או אישית בעולם "האמיתי", ושהרשתות החברתיות הן כלי לגיטימי ליצירת קשרים אישיים ועסקיים. עם זאת, גם הפעולה ברשתות החברתיות מחייבת מודעות להשלכות האתיות על המגשר ומקצוע הגישור.

אחת ההמלצות של הפורום היא כי מגשרים יפרידו ככל הניתן בין פעילותם האישית ברשתות החברתיות כ"אדם פרטי" לבין הפרסונה המקצועית שלהם כמגשרים ופעילותם כמגשרים.[2] הפרדה זו יכולה להתבטא, בין היתר, בהבחנה בין הפרופיל האישי-פרטי שלהם ברשתות החברתיות לבין פתיחת דף עסקי כמגשרים, ככל שהם מעוניינים לקדם את עיסוקם כמגשרים. הפרדה כזו, למרות שאינה מלאה, תוכל לחזק את ההבחנה בין מערכות יחסים אישיות לבין מערכות יחסים מקצועיות, בין חברות אישית לבין חברות מקצועית, ובין מעקב "אישי" לבין מעקב שנועד לקבלת עדכונים מקצועיים.

בשל החשש האתי כאמור לעיל, ראוי שמגשר יימנע מלבקש "חברות" ברשת חברתית ממגושר לשעבר. היה והבקשה ל"חברות" הגיעה מצד המגושר, מוצע כי המגשר ישיב לפונה כי קיימת מניעה אתית לאישור חברות עם מגושרים לשעבר. אמנם המניעה, כאמור בסטנדרט 3ג. אינה מוחלטת ומושפעת מהזמן שחלף, מערכת היחסים שנוצרה, הסימטריה בפנייה למגושרים וכיוצ"ב, אך בשל החשש לפגיעה במעמד המקצוע כמפורט בסעיף ד' להלן אנו סבורים שעל המגשר להימנע מבקשת ה"חברות" ומסימון "לייק" או עוקב למגושר לשעבר. המגשר יכול להציע למגושר חלופה שאינה מעוררת קושי אתי לפיה המגושר  יבחר לסמן "לייק" או סימון "עוקב" לדף העסקי של המגשר ובאמצעות זאת לקבל עדכונים בעתיד.

ג. יושרה מקצועית: איסור שימוש במידע מהגישור למטרות שאינן קשורות לתהליך

 סטנדרט 9 (יושרה מקצועית) קובע כי

המגשר ימלא את תפקידו ביושרה מקצועית. המגשר מפגין יושרה מקצועית כאשר הוא פועל מתוך מחויבות למהות הגישור, לתפקידו של המגשר ולהגדרתם

הסטנדרט ממשיך וקובע בסעיף ד.2, תחת הכותרת "מניעת ניצול לרעה של התהליך", כי המגשר "לא ישתמש במידע שהתגלה לו במהלך הגישור למטרה שאינה קשורה לתהליך."

פרטים מזהים של מגושרים (כגון שמותיהם, מספרי זהות, מספרי טלפון, כתובות מגורים ודוא"ל) מגיעים לידי המגשר במסגרת תפקידו כמגשר, בין אם הגיעו באמצעות מרכז הגישור, באמצעות בית המשפט שהפנה אליו את המגושרים, או באמצעות המגושרים עצמם במקרה של פניה ישירה למגשר. כל שימוש במידע זה למטרה שאינה קשורה לגישור עצמו אלא לקידום אינטרסים של המגשר מהווה לכאורה ניצול לרעה של תפקידו בניגוד לנורמה האתית של יושרה מקצועית.

איתור דף הפייסבוק או חשבון חברתי אחר ברשת מצריך שימוש במידע אישי של המגושרים שהגיע למגשר בשל תפקידו כמגשר לצרכיו העסקיים. האפשרות לסמן "לייק" או "עוקב" בדף המגושר מבוסס על מידע זה ועל כן המגשר מנוע לכאורה מלעשות כן. גם פניה למגושרים לאחר הגישור לצורך קבלת אישורם לעשות שימוש במידע למטרות עסקיות עשוי להיתפס על ידם כניצול לרעה של המידע ופגיעה בפרטיותם. קושי זה עשוי לקבל מענה באמצעות קבלת הסכמת המגושרים לסימון בסיום הגישור. עם זאת, לאור האמור בסעיף ב' לעיל ובסעיף ד' להלן אנו סבורים שעל המגשר להימנע מפרקטיקה זו.

ד. שמירה על מעמד המקצוע

סטנדרט 10 לקוד האתי למגשרים (2018), כמו גם הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018), שכותרתו "שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור ועל אמון הציבור בהם" קובע כי

המגשר ימלא את תפקידו תוך שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור (ככל שהוא חבר במרכז גישור) ועל אמון הציבור במקצוע הגישור, בתהליך הגישור ובמרכז הגישור. שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור משמעה הימנעות מהתנהגות שעלולה לגרום לפיחות ביחסו של הציבור למקצוע הגישור ולמרכז הגישור, לפגיעה בתדמית או במוניטין של המקצוע ושל מרכז הגישור, או לפגיעה בנכונות הציבור לפנות להליכי גישור ולפגיעה באמון הציבור בהם.

אנו מודעים כמובן להתפשטות השימוש ברשתות החברתיות לצרכים פרטיים ועסקיים כאחד, ולהתייחסות הציבורית המבחינה בין חברות אישית ומקצועית בעולם "האמיתי" לבין "חברות" ברשתות החברתיות. על רקע זה חברי הפורום התלבטו בשאלה האם הצעת "חברות", סימון "לייק" או סימון "מעקב" על ידי מגשר למגושרים שטיפל בעניינם עלולים להתפרש כהתנהגות לא מקצועית, הנותנת עדיפות לאינטרסים הכלכליים של המגשר על פני האינטרס המקצועי של קידום טובת הלקוח המגושר ובכך לסכן את מעמד המקצוע.

נשוב ונבהיר: אין כל פגם ברצונו של מגשר לפרסם ולשווק את שירותיו כמגשר. הוא רשאי לעשות כן במגוון רחב של דרכים ברשתות החברתיות, כמעט ללא הגבלה, לרבות הצטרפות לקבוצות העוסקות בתחומי עניין בהם הוא מבקש לגשר; פרסום פוסטים, תגובות ומאמרי דעה בקבוצות אלו ובדפים עסקיים של גורמים שונים; הצעת "חברות" לגורמים שונים; וסימוני "לייק" ו-"עוקב" לגורמים שונים. הפגיעה במגשר, ככל שתתקיים בשל המניעה להציע "חברות" או לסמן "לייק" או "עוקב" ללקוח לשעבר, על מנת שאחרים שיבקרו בדף הלקוח ייחשפו לשם המגשר, נראית מאד מצומצמת ועשויה להיות מוצדקת לצורך השמירה על כבוד המקצוע ככל שסכנה כזו אכן קיימת.

מרבית חברי הפורום סבורים שבקשת "חברות" על ידי איש מקצוע ללקוחו (לדוגמה: פסיכולוג למטופל, רואה חשבון ללקוח וכיוצ"ב) מעוררת אי נוחות מקצועית רבה. אנו שואבים תמיכה לכך גם מהחלטות של גופים מקצועיים אחרים כגון לשכת האתיקה של הרופאים וועדה שעסקה בעניינם של שופטים, שסברו שיש להגביל "חברות" ברשת החברתית בין רופאים למטופלים ובין שופטים לעורכי דין.[3]

לאור זאת אנו סבורים ש"חברות" בין מגשר ומגושר לשעבר וסימון "לייק" או "עוקב" על ידי מגשר למגושר לשעבר אינם מתיישבים עם חובתו של המגשר לשמור על כבוד המקצוע. החשש לפגיעה במעמד המקצוע מצטרף לחשש האתי לניגוד עניינים ולפגיעה בתפיסת הניטראליות של המגשר כפי שפירטנו בסעיף ב' לעיל, ומצדיק לדעתנו את הדרישה מהמגשר להימנע מלנהוג כך. כאמור אין המדובר בחובה מוחלטת העומדת לעולמי עד, והיא מושפעת מפרק הזמן שחלף, מערכת היחסים שנוצרה, והסימטריה שבפנייה למגושרים מאותו מקרה.

נשוב ונדגיש שבכל מקרה אין בחששות האמורים כדי למנוע ממגושר לשעבר לסמן "לייק" או "לעקוב" אחר המגשר. זו זכותו ואין למגשר שליטה על כך. החשש האתי עלול להיווצר כאשר המגשר הוא היוזם את הפניה למגושר.

סיכום

  1. מגשרים רשאים לפרסם ולשווק את שירותי הגישור שהם מספקים, לרבות בפלטפורמות חברתיות דוגמת פייסבוק ואינסטגרם, ובלבד שינהגו בהתאם למכלול חובותיהם האתיות. פרסום שירותי הגישור והרחבת זמינותם לציבור מהווים אינטרס משותף למגשרים, למקצוע הגישור ולציבור הרחב.
  2. מוצע כי מגשרים הפעילים ברשתות חברתיות ומבקשים להציג עצמם כמגשרים ולקדם את שירותיהם כמגשרים יפתחו לעצמם "דף עסקי" כמגשרים ויפרידו בינו לבין הפרופיל האישי-פרטי שלהם ככל שהדבר אפשרי על מנת לחזק את ההבחנה בין מערכות יחסים אישיות לבין מערכות יחסים מקצועיות ואת התפיסה של מגשרים כאנשי מקצוע.
  3. על מגשרים להימנע מלבקש "חברות" ברשת חברתית ממגושרים לשעבר או מלסמן "לייק" או סימון "עוקב" למגושרים לשעבר בשל החשש לניגוד עניינים, לפגיעה בתפיסת הניטראליות של המגשר, ולפגיעה במעמד המקצוע. היה והבקשה ל"חברות" הגיעה מצד המגושר, מוצע כי המגשר ישיב לפונה כי קיימת מניעה אתית לאישור חברות עם מגושרים לשעבר. עוד מוצע כי המגשר יציע למגושר חלופה שאינה מעוררת קושי אתי לפיה המגושר יכול לסמן "לייק" או סימון "עוקב" לדף העסקי של המגשר ובאמצעות זאת לקבל עדכונים בעתיד.
  4. מגשר שגישר בתיק שהתקיים במסגרת מרכז גישור אינו חופשי לפנות אל המגושרים באותו מקרה ללא הסכמת מרכז הגישור ועליו לנהוג בהתאם לנהלי המרכז.

פורום        האתיקה

אפריל           2020

[1] ראו למשל מקרה 6/2015 אצל עומר שפירא וכרמלה זילברשטיין (עורכים) אתיקה של גישור: קודים אתיים והתמודדות עם דילמות 153-154 (הוצאת מאגנס, 2018) (על ניגוד עניינים ומעמד המקצוע לאחר שהגישור הסתיים).

[2] השוו לכללי האתיקה הרפואית להתנהלות רופאים ברשתות החברתיות, שפרסמה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, בהם נקבע בין היתר כי "רופא ישמור על הפרדה וגבולות ברורים בין זהותו המקצועית לזהותו האישית בעת שימוש במדיה החברתית". ראו באתר https://www.ima.org.il/mainsitenew/ViewCategory.aspx?CategoryId=8888.

[3] לשם השוואה נציין כי דין וחשבון שהגישה וועדה שבחנה את סוגיית השימוש של שופטים ברשתות החברתיות המליץ כי "שופטים יורשו להצטרף לרשתות חברתיות, אך זאת רק לאחר שילמדו כיצד לקבוע את הגדרות הפרטיות להן, כדי להגביל את יכולתם של עורכי הדין לעקוב אחריהם או להפוך ל"חברים" שלהם ברשת. יוזכר, כי הוועדה הטעימה, כי במציאות הישראלית חברות ברשת חברתית עלולה לעורר חשש של פגיעה במראית פני הצדק (החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים "על עובדה מהותית בלתי נכונה שכלל קאדי בהחלטה שיפוטית ועל שימוש שעשה ברשת החברתית פייסבוק" (5.2.2017) באתר  https://www.justice.gov.il/Units/NezivutShoftim/MainDocs/793.16.pdf.

בכללי האתיקה הרפואית להתנהלות רופאים ברשתות החברתיות (הערה 2 לעיל), נקבע בין היתר כי "רופא יימנע מיצירת קשר בעל אופי אישי, חברתי ולא מקצועי עם מטופליו, לרבות לעניין "הצעה או קבלת חברות" באמצעות המדיה החברתית".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s