מקרה 4/2016

פורום האתיקה – מקרה מס' 4/2016

פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קרית אונו ופועל בהנחיית ד"ר עומר שפירא. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.

הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו

פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגיה האתית שעל הפרק. מבחינה משפטית הליכי גישור בישראל מתנהלים בשני מסלולים. מגשרים בתיקים בהפניית בית המשפט כפופים מבחינה משפטית לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות הגישור). מגשרים בגישורים שאינם בהפניית בית המשפט אינם כפופים פורמאלית לתקנות הגישור, אך הם יכולים לאמץ אותן בהסכם עם הצדדים.[1] מהבחינה האתית, תקנות הגישור מהוות בנוסף להיותן מסמך משפטי גם סוג של "קוד אתי" למגשרים הכפופים לו ומקור השראה אתי למגשרים שאינם כפופים לתקנות.

כך או כך, הן לגבי מגשרים עליהם חלות התקנות והן לגבי מגשרים שהתקנות אינן חלות עליהם, עמדת הפורום היא כי התקנות אינן ממצות את חובותיהם האתיות של מגשרים והן אינן המקור האתי היחיד להנחיית פעולותיהם. על הנורמות האתיות המחייבות מגשרים ניתן ללמוד ממקורות שונים, לרבות קודים אתיים בעולם שאומצו על ידי ארגוני מגשרים ועל ידי תכניות גישור בבתי משפט. מרכז הגישור בקהילה קריית אונו פיתח קוד אתי שמשקף לדעתו את אותן נורמות אתיות החלות על מגשרים בין אם הם מגשרים בתיקי בית משפט ובין אם לאו והמכיל בתוכו גם את הנורמות הכלולות בתקנות הגישור (להלן: "הקוד האתי למגשרים של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו (2014)" או "הקוד האתי של מרכז הגישור").

עובדות המקרה

באחד ממרכזי הגישור בקהילה מטופל סכסוך בין מאפיה, שפועלת ללא אישורים מתאימים, לבין שכנים, שהתלוננו על מפגעי רעש וריח. המאפיה פועלת במרכז העיר, לצד מאפיות נוספות. הגישור מתקיים בין נציגות של השכנים לבין בעלי המאפיה. אחד המגשרים הוא תושב הקהילה ונוהג לקנות במאפיה. הוא פנה לפורום בשאלה האם קניית דברי מאפה במאפיה בתקופה בה מתקיים הגישור מהווה בעיה אתית.

דיון

המקרה שבפנינו מעלה שתי סוגיות אתיות הכרוכות זו בזו: חשש לניגוד עניינים ומראית עין של משוא פנים.

א. רכישת מוצרים במאפיה בעבר – ניגוד עניינים וגילוי נאות

ניגוד עניינים הוא מצב שבו קיימת התנגשות בין אינטרס של המגשר לבין אינטרס של צד אחד או יותר, היכול להיווצר בין היתר "כתוצאה ממערכת יחסים בעבר או בהווה, אישית או מקצועית, בין המגשר לבין משתתף בגישור" (סטנדרט 3 לקוד האתי של מרכז הגישור בקהילה אונו; השוו לס' 5ב לתקנות הגישור). הקוד האתי של מרכז הגישור קובע, בסטנדרט 3א:

  1. לפני קבלת מקרה לגישור –
  • המגשר יבצע בדיקה סבירה על מנת לקבוע האם מתקיימות נסיבות כלשהן שאדם סביר עלול לראות בהן כיוצרות ניגוד עניינים פוטנציאלי או ממשי למגשר.
  • התגלה ניגוד עניינים בעקבות אותה בדיקה – יגלה המגשר לצדדים את מצב ניגוד העניינים בהזדמנות הראשונה.
  • לאחר הגילוי, אם כל הצדדים הסכימו, רשאי המגשר להמשיך בגישור.
  1. במהלך הגישור –
  • התגלתה למגשר עובדה כלשהי לאחר קבלת המקרה לטיפולו המעלה שאלה לגבי ניגוד עניינים פוטנציאלי או ממשי יגלה זאת המגשר לצדדים בהזדמנות הראשונה האפשרית.
  • לאחר הגילוי, אם כל הצדדים הסכימו, רשאי המגשר להמשיך בגישור.

קניית מוצרים על ידי מגשר במאפיה המהווה צד לגישור יוצרת מערכת יחסים עסקית של מוכר-קונה או ספק-לקוח ועלולה להיתפס בעיני הצד האחר או מתבונן מהצד כיוצרת שותפות אינטרסים ביניהם. לדוגמא, כשהמגשר רוכש מוצרים במאפיה הוא מעודד לכאורה את המשך פעילותה לה מתנגד הצד האחר לגישור. כמו כן, כאשר המגשר הוא לקוח חוזר, הרוכש לעיתים מזומנות במאפיה, הוא לכאורה לקוח מרוצה ויש לו אינטרס בהמשך פעילותה של המאפיה. מהסיבות הללו עולה שטרם תחילת הגישור, ואם הגישור כבר החל – בהזדמנות הראשונה, על המגשר לבצע גילוי נאות לצדדים לגבי העובדה שרכש מוצרים במאפיה בעבר ולקבל את הסכמת הצדדים לכך שישמש כמגשר בעניינם.

כנקודה למחשבה לעתיד נציין שמכיוון שמדובר בגישור במסגרת מרכז גישור בקהילה, שלרשותו עומד צוות מגשרים, אפשר מלכתחילה לנסות ולהימנע מהעמדת המגשר בקושי זה באמצעות מינוי מגשר אחר שאין לו נגיעה לאותו צד לגישור.

ב. רכישת מוצרים במאפיה במהלך הגישור – ניגוד עניינים ומראית עין של משוא פנים

המשך רכישת מוצרים על ידי המגשר בזמן קיום הגישור מגביר את עוצמת ניגוד העניינים הפוטנציאלי ומעלה את החשש למשוא פנים מצד המגשר, כלומר להעדפת האינטרס של המאפיה על פני האינטרס של השכנים. סטנדרט אי משוא הפנים של מרכז הגישור בקהילה אונו קובע:

א. בקיום הגישור –

  1. המגשר יימנע מהתנהגות המעדיפה צד (משוא פנים בפועל) או יוצרת בעיני אדם סביר מראית עין להעדפה (חשש או רושם של משוא פנים).

שכנים המתגוררים בסמוך למאפיה הרואים את המגשר רוכש בה מוצרים עלולים לחשוד כי הוא מצדד בעמדת המאפיה. בנוסף לכך זוהי סיטואציה בעייתית מכיוון שבעל המאפיה עלול לנסות להשפיע על המגשר, לתת לו הטבות ברכישת מוצרים, או לעורר רושם כזה בקרב מתבונן מהצד. קשה להפריך חששות אלו באמצעות גילוי נאות של המגשר לגבי המשך רכישותיו במאפיה מכיוון שאין בכך כדי למנוע את מראית העין של חשש להעדפה. כמו כן יש לזכור שבנסיבות המקרה שבפנינו הסכסוך מתקיים בין קבוצת שכנים שאינם נוכחים כולם בגישור והם מיוצגים על ידי כמה נציגים בלבד, כלומר החשש למראית עין של פגיעה במעמדו הניטראלי של המגשר גבוה יותר ממצב שבו הגישור מתקיים בין שני פרטים הנוכחים בחדר הגישור במהלך כל הגישור.

הפורום סבור שבנסיבות אלו, בשל החשש למראית עין של משוא פנים, רצוי שהמגשר יימנע מלרכוש מוצרים במאפיה במהלך הגישור ויאמר זאת לצדדים במסגרת הגילוי הנאות לגבי רכישת המוצרים במאפיה טרם הגישור. יש לזכור שהמאפיה אינה היחידה בעיר, כלומר ניתן לרכוש מוצרי מאפה במאפיות אחרות, וכי המגשר משתייך למרכז גישור היכול להציע את שירותי הגישור באמצעות מגשר אחר שאינו לקוח של המאפיה. לכן חלופות אחרות שהמגשר יכול לשקול הן רכישת מוצרי מאפה במאפיה אחרת או, במידה ואינו רוצה לוותר על ביצוע רכישות במאפיה הספציפית בתקופת הגישור, פרישה מהגישור והחלפתו במגשר אחר שאינו רוכש מוצרים במאפיה.

ג.  רכישת מוצרים במאפיה לאחר הגישור – מראית עין של משוא פנים ושמירה על מעמד הגישור והמגשר

הצורך לשמור על מעמד הגישור והמגשר מחייב את המגשר לבחון את התנהלותו גם לאחר תום הגישור. סטנדרט ניגוד העניינים של מרכז הגישור בקהילה אונו קובע (בס' 3ג):

ג. לאחר סיום הגישור –

המגשר לא יפתח ולא יקיים לאחר גישור מערכת יחסים אישית או מקצועית עם צדדים, אנשים אחרים או ארגונים שהיו מעורבים בגישור המעלה חשש סביר כי המגשר פעל בניגוד עניינים וקיים הליך פגום העלול לסכן את מעמד הליך הגישור, מקצוע הגישור או מרכז הגישור ולפגוע באמון הציבור בהם. בקבלת ההחלטה על המגשר לשקול שיקולים כגון משך הזמן שחלף מסיום הגישור, סוג מערכת היחסים שנוצרה, וסוג השירותים המוצעים.

 סעיף זה נועד להעלות למודעות המגשר את האפשרות שיצירת קשר אישי או מקצועי עם צד לגישור בסמוך לאחר תום הגישור עלול להעלות חששות לגבי אופן התנהלותו של המגשר במהלך הגישור עצמו. כך למשל אם מגשר מפתח קשר רומנטי עם צד לגישור בסמוך לגישור או מעניק לו שירותים מקצועיים (למשל ייעוץ משפטי או כלכלי) הדבר עלול לעורר חשש שהליך הגישור היה מוטה ופגום.

תקופת ההימנעות מיצירת קשר תלויה בנסיבות כל מקרה לגופו. לדוגמא,  במקרה הנוכחי – רכישה של מוצרים בסיסיים (מאפים) וקבלת שירות שאינו מבוסס על יחס אישי או קבלת מוצר מותאם אישית ללקוח (כמו למשל במקרה של שירותי ייעוץ, אדריכלות וכיוצא בזה), התקופה הראויה להגבלת קשר עשויה להיות קצרה יחסית.

הפורום סבור שלא יהיה נכון מצידו לנקוב בפרק הזמן הראוי במקרה הנוכחי להימנעות המגשר מרכישה במאפיה בתום הגישור. הקריטריון לקבלת ההחלטה הוא מראית העין והחשש לפגיעה במעמד המגשר, הגישור ומרכז הגישור, והפורום סבור שנכון יעשה המגשר אם ייוועץ בשאלה זו בחברי מרכז הגישור במסגרתו הוא פועל, מכיוון שהיכרותם את הקהילה, את הנפשות הפועלות ואת ההשלכות האפשריות של ההחלטה נותנת בידיהם כלים טובים יותר להערכת תקופת הצינון מאלו הנתונים לפורום.

פורום  האתיקה

יוני          2016

[1] ראו עומר שפירא הפעלת כוח והשפעה בגישור – פרקטיקה ואתיקה יישומית 286-287 (2007).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s