מקרה מס' 5/2020

מקרה מס' 5/2020

פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קריית אונו ופועל בריכוזה של כרמלה זילברשטיין ובהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו משנת 2012. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.

הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו

פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגיה האתית שעל הפרק. הפורום מבסס את חוות הדעת שלו על הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018) שאומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' הפועל לצד המרכז לגישור בקהילה קריית אונו והקריה האקדמית אונו (להלן – הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018)), ועל הקוד האתי למגשרים (2018), שהותאם לצרכי מגשרים שאינם פועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה. שני הקודים מבוססים על הקוד האתי למגשרים (2014) של המרכז לגישור בקהילה קריית אונו, שפותח על ידי חברי פורום האתיקה בהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הם מוסיפים על תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות הגישור) ומשקפים את עמדת הפורום לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בקהילה, מגשרים פרטיים, ומגשרים בתיקי בית משפט בשינויים המתחייבים.

עובדות המקרה

מנהלת מרכז גישור פרטי, המקיים במסגרתו גישורים והכשרות למגשרים, פנתה לפורום בשאלה האם צילום גישור אמיתי בין בני זוג המצויים בסכסוך גירושין, בהסכמת בני הזוג, לצרכי הדרכה ולימוד, עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה בגישור. המרכז סבור שצילום סרטון ישרת את מטרת ההדרכה בצורה טובה יותר מאשר צילום סימולציה.

דיון

צילום תהליך גישור בזמן אמת יוצר מורכבות מקצועית ואתית כאחד. במקרה של צילום תהליך גישור לגירושין המורכבות גדולה אף יותר. הדיון יתייחס לעקרונות האתיים החלים בעת צילום הליך גישור בכלל ודגשים נוספים המתבקשים בצילום גישור לגירושין.  

א. חופש בחירה של צדדים: הסכמה מדעת לצילום הסרטון ותנאי השימוש בו

תהליך הגישור מבוסס על עיקרון של חופש בחירה, לפיו "המגשר יקיים את הגישור על בסיס עקרון חופש הבחירה לצדדים. חופש בחירה לצדדים משמעו שהצדדים חופשיים לקבל החלטות מתוך כשירות, באופן וולונטרי, ללא כפייה, על בסיס מידע רלוונטי."[1]

תנאי מקדים לצילום הסרטון הוא הסכמה מדעת של הצדדים להשתתף בתהליך גישור המתועד בצילום, תוך הבנת ההשפעות האפשריות של הצילום על תהליך הגישור, ההשלכות האפשריות של קיום תיעוד מצולם של הגישור, ואופי השימוש שייעשה בתיעוד בעתיד.

הסכמה מדעת של כל צד, שתינתן בכתב, תכלול, לכל הפחות, את כל המרכיבים הבאים:

  • צילום הגישור יתבצע בכפוף להסכמת הצדדים מרצונם החופשי והם אינם חייבים להסכים לצילום.
  • יצוינו מטרת השימוש בסרטון (הדרכת מגשרים), מי עתיד לצפות בו, באיזה אופן יופץ, והמגבלות על הפצתו.
  • תינתן אפשרות לכל צד לחזור בו מהסכמתו לצילום הגישור או לשימוש בחומר המצולם (1) בכל שלב של הגישור, ואם בחר כך יופסק הצילום; (2) עם סיום הגישור והפסקתו, ואם בחר כך לא ייעשה שימוש בחומרים שצולמו והם יושמדו; (3) לאחר שצפה בסרטון הסופי שעבר עריכה. אפשרות חזרה מההסכמה תינתן לכל אחד מהמגושרים גם לאחר תום הגישור.
  • תיכלל התייחסות למתן תגמול או טובת הנאה לצדדים בשל הסכמתם לצילום ולשימוש בחומר המצולם (ככל שהוחלט לתתם; כגון הנחה בתשלום עבור הגישור או גישור פרו-בונו). אין לקשור בין חזרה מהסכמה במהלך הגישור או הפסקת הגישור על ידי צד לבין שלילת התגמול או טובת ההנאה, וזאת על מנת לשמר את וולונטריות ההשתתפות בגישור.
  • תיכלל התייחסות באשר לבעלות על הסרטון ועל הזכויות בו, שיינתנו למרכז הגישור בכפוף למגבלות על השימוש בסרטון ועל הפצתו.
  • כל עקרונות ההסכמה מדעת שפורטו לעיל יחולו גם על המגשרים המצולמים.

ב. יושרה מקצועית ושמירה על מעמד המקצוע: המחויבות לקיים תהליך איכותי ומקצועי

על פי עיקרון של יושרה מקצועית "המגשר מפגין יושרה מקצועית כאשר הוא פועל מתוך מחויבות למהות הגישור, לתפקידו של המגשר ולהגדרתם",[2] בין היתר באמצעות קבלת החלטות על בסיס שיקולים מקצועיים,[3] מניעת ניצול לרעה של התהליך ומניעת פגם ממשי בתהליך.[4] כמו כן עליו לפעול בחריצות וזהירות,[5] ולנהוג "בזהירות המתבקשת כדי להימנע מגרימת נזק לצדדים".[6] בנוסף לכך, על המגשר לוודא כי הוא פועל תוך שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור ועל אמון הציבור במקצוע הגישור, בתהליך הגישור ובמרכז הגישור."[7]

משמעות עקרונות אלו היא שהסכמת הצדדים מהווה תנאי ראשוני, הכרחי, לצילום הגישור, אך אין די בהסכמה זו כדי לפטור את המגשר מאחריותו האתית לוודא שיש ביכולתו, למרות צילום הגישור, לקיים תהליך גישור איכותי ומקצועי, שאינו גורם נזק לצדדים, לתהליך, למקצוע, ולמרכז הגישור. לדוגמא:

  • על המגשר לבחון עם עצמו האם הוא יוכל לספק לצדדים שירות גישור איכותי למרות צילום התהליך ולהימנע מלהשתתף בסרטון אם אינו משוכנע בכך.
  • על המגשר להיות ער לאפשרות שהתהליך יושפע באופן שלילי בשל ידיעת הצדדים כי התהליך מצולם או בשל נוכחות צלם או מצלמה בחדר הגישור, ועליו להיות מוכן להפסיק את הצילום, או את הגישור אם בשל הצילום עולה חשש לפגיעה באיכות התהליך ובצדדים.
  • יש להסיר מהסרטון קטעים שעלולים לבזות, או להשפיל  את הצדדים, ככל שישנם כאלה.
  • בגישור לגירושין, כאשר לבני הזוג ילדים, או כאשר בסרטון מוזכרים אחרים כגון הורים, אחים, או חברים שאינם משתתפים בגישור, הם עלולים להיות מושפעים מהפצת הסרטון מבלי שהם יכולים לתת את הסכמתם. על המגשר והמרכז לוודא שהסרטון המצולם אינו מכיל קטעים העלולים להביא לזיהוי הילדים או אותם צדדים שלישיים או לפגיעה בהם.

קיימות אפשרויות שונות לשמירה על אנונימיות הצדדים ופרטיותם, ובאמצעות זאת גם על אנונימיות הילדים. ביניהן: הסרת שמות הצדדים מפס הקול, עיוות קולות הצדדים, וטשטוש פני הצדדים. החשש הוא שפעולה כזו תפגע ביעילות הסרטון כאמצעי הדרכה למגשרים. לדוגמה, בגישור יש חשיבות להבעות הפנים של הצדדים ולשינויים בטון הדיבור שלהם כחלק מההקשבה לצדדים ובחירת התערבות מתאימה. מרכיבים אלו בעבודת המגשר ובהכשרה לקראתה ייפגעו כתוצאה מעיוות קולות וטשטוש פנים.

ג. שיקולי סודיות וחיסיון בהחלטה על צילום גישורי אמת

סודיות המידע שהוחלף בין הצדדים ובין המגשר והצדדים במהלך הגישור הוא מאבני היסוד של תהליך הגישור. החיסיון לדברים שהוחלפו במהלך הגישור חיוני אף הוא על מנת להבטיח חציצה בין תהליך הגישור לבין ההתדיינות המשפטית המתנהלת או עלולה להתנהל בבית המשפט.

המגשר מחויב לשמירה על סודיות המידע שהגיע לידיעתו בתוקף תפקידו. כעיקרון, הצדדים רשאים להתיר את גילוי המידע ועל כן על המגשר לקבל את הסכמת הצדדים לוותר על הסודיות טרם צילום הגישור והצגתו בפני מי שאינו צד לגישור.

אלא שהסודיות והחיסיון נועדו להגן לא רק על הצדדים לגישור, אלא גם על מעמד המגשר ומקצוע הגישור, כלומר על תפיסת המגשר כגורם ניטראלי, הפועל ללא משוא פנים מתוך מחויבות לסייע לכל הצדדים והראוי לאמון הצדדים והציבור.

לכן, גם לאחר קבלת הסכמה מדעת של המגושרים להסרת הסודיות מהגישור, יש חשיבות לכך שתיעוד הגישור לא יופץ ללא בקרה בתפוצה רחבה למגשרים ולציבור ולא ייעשה בתיעוד שימוש כראיה בהליכים משפטיים. הפצה ושימוש כאמור עלולים לפגוע בתפיסת הניטראליות של המגשר ובמעמד הגישור.

לפיכך:

  • יש להגביל את הפצת הסרטון לצורכי הדרכה בלבד.
  • יש להבהיר למגושרים שלא יהיו זכאים לקבל לידיהם את הסרטון לאחר אישורו על ידם, או להגישו לבית משפט כחלק מהתדיינות משפטית.
  • יש להחתים את הגורמים המעורבים בעריכת הסרטון ואת הצופים בסרטון במסגרת הדרכת מגשרים על הסכם סודיות כפי שיש להחתים צופים בתהליך גישור בזמן אמת.
  • יש לנקוט באמצעי זהירות ואבטחה על מנת למנוע את העברת הסרטון לידי גורמים אחרים. לדוגמה, אם הסרטון נמצא על התקן זיכרון נייד יש למנוע גישה להתקן הנייד.

ד. קידום מקצוע הגישור באמצעות צילום הגישור לצורך הכשרת מגשרים

הקוד האתי למגשרים (2018) מכיר בכך ש"קיום הליכי גישור הוא אינטרס חברתי לטובת הציבור. הגישור מאפשר לאנשים לקיים שיח ולגשר על פערים מתוך הסכמה. הגישור מקדם חברה טובה יותר המבוססת על שיח, סובלנות, הרמוניה חברתית והסכמה."[8] על כן, "קידום מקצוע הגישור לטובת הציבור ולטובת המקצוע הוא אידאל שראוי שהמגשר יסייע בהשגתו".[9] לדוגמה, על המגשר לסייע במידת האפשר למגשרים חדשים באמצעות הכשרה וחניכה.[10]

יש ערך, לפיכך, ליצירת אמצעים איכותיים להכשרת מגשרים ולקידום מקצועיותם, כל עוד נשמרים העקרונות האתיים של הגישור. אם אכן יש לתיעוד גישור אמת יתרון בהכשרת מגשרים בהשוואה לתיעוד סימולציה המדמה מצבי אמת, ניתן להצדיק את הבחירה בתיעוד הליכי אמת בתנאים שפורטו לעיל. כמו כן, ההימנעות מעיוות קולות הצדדים או טשטוש פניהם לצורך שמירה על האנונימיות שלהם ושל ילדיהם ניתנת להצדקה באמצעות המגבלות על תוכן הסרטון, אפשרות הצדדים לסגת מהסכמתם, הגבלת הצפייה בו לאנשי מקצוע בתהליך הכשרתם, ומניעת הפצתו ברבים.

סיכום

א. קיימת עדיפות, מבחינה אתית, לצלם סימולציה המדמה גישור מאשר לצלם גישור אמת, וזאת בשל הקשיים האתיים שנידונו בניתוח המקרה. מסקנה זו חלה אף ביתר שאת במקרה של צילום תהליך גישור לגירושין. עם זאת, לא ניתן לקבוע כי מבחינה אתית אין לצלם תהליך גישור למטרות הדרכה, לימוד והכשרה, כל עוד הדבר נעשה תוך עמידה בעקרונות האתיים החלים בתהליכי גישור ובמגבלות המפורטות בניתוח המקרה.

ב. תנאי בסיסי לצילום הגישור הוא הסכמה מדעת של הצדדים ושל המגשרים. מוצע שהצדדים יקבלו לידיהם מסמך מפורט, בכתב, אשר יסדיר ויבהיר את כל הפרטים הכרוכים בצילום הגישור, במטרות הצילום, בשימוש המותר בחומרים שצולמו, ובקהל היעד הרשאי לצפות בחומרי הצילום.

ג. הסכמת הצדדים תהא הסכמה נמשכת, המאפשרת לכל צד לחזור בו מהסכמתו בכל שלב של הגישור ולאחריו.

ד. הסרטון ייערך באופן שישמור על כבוד המשתתפים ועל מעמד (כבוד) המקצוע, ובמקרה של גישור לגירושין לא יכלול קטעים העלולים לפגוע בילדי הצדדים או בצדדים שלישיים אחרים.

ה. למגשרים המצולמים חובה לבחון באופן מתמשך את יכולתם לגשר בתנאים שבהם הגישור מצולם ולשקול את הצורך בהפסקת הגישור במקרה של פגיעה בתהליך.

פורום      האתיקה

ספטמבר        2020


[1] הקוד האתי למגשרים (2018), באתר https://mediatorethics.com/mediator-ethics-code-2018/, סטנדרט 1 חופש בחירה (הכרעה עצמית).

[2] שם, סטנדרט 9.

[3] שם, סטנדרט 9א.

[4] שם, סטנדרט 9ד.

[5] שם, סטנדרט 6.

[6] שם, סטנדרט 6.ב.3.

[7] שם, סטנדרט 10.

[8] שם, מבוא.

[9] שם, סטנדרט 13.

[10] שם, סטנדרט 13.ה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s