מקרה מס' 1/2019
פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קריית אונו ופועל בריכוזה של כרמלה זילברשטיין ובהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.
הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו
פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגיה האתית שעל הפרק. הפורום מבסס את חוות הדעת שלו על הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018) שאומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' הפועל לצד המרכז לגישור בקהילה קריית אונו והקריה האקדמית אונו (להלן – הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018), ועל הקוד האתי למגשרים (2018), שהותאם לצרכי מגשרים שאינם פועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה. שני הקודים מבוססים על הקוד האתי למגשרים (2014) של המרכז לגישור בקהילה קריית אונו, שפותח על ידי חברי פורום האתיקה בהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הם מוסיפים על תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות הגישור) ומשקפים את עמדת הפורום לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בקהילה, מגשרים פרטיים, ומגשרים בתיקי בית משפט בשינויים המתחייבים.
עובדות המקרה
למרכז גישור בקהילה פנה אדם מבוגר, בשנות השמונים לחייו, המתגורר בבית משותף, וביקש לקיים הליך גישור עם שכנו בשל מטרדי רעש. לנוכח גילו המתקדם של הפונה ומכיוון שלא היה בקו הבריאות, ביקש הפונה כי הגישור יתקיים בדירתו או בדירת שכנו, שהסכים לכך, ולא במבנה מרכז הגישור. השכן הוסיף וציין כי מכיוון שהוא מאד עסוק לא יוכל להשתתף בתהליך הגישור אם יתקיים במרכז הגישור. בסופו של יום הסתכמה מעורבות מרכז הגישור במקרה בשיחות טלפוניות, ושני השכנים החליטו להתמודד עם העניין בכוחות עצמם. עם זאת, מגשר ממרכז הגישור בקהילה פנה אל הפורום וביקש את התייחסותו לשאלה האם רשאי מגשר, בין אם מגשר במרכז גישור בקהילה ובין אם מגשר פרטי, לקיים ישיבת גישור שלא במרכז הגישור או במשרדו בהתאם לעניין. המגשר העלה בפנייתו כמה חששות: ראשית, קיום גישור בביתו של מגושר אינו מתיישב לכאורה עם הוראות הקוד האתי של ארגון המגשרים. כיצד ינהג מגשר בקהילה הכפוף לקוד זה? שנית, קיום הליך גישור בביתו של מגושר עלול להביא לזילות המקצוע; שלישית, קיום הליך גישור בביתו של מגושר עלול לפגוע בתפיסת הניטראליות של המגשר; ורביעית, הותרת שקול דעת בידי מגשרים בקהילה לקיים גישורים מחוץ למבנה מרכז הגישור תגרום לחוסר אחידות בין מרכזי הגישור השונים ודבר זה אינו רצוי.
דיון
א. התמודדות עם מצבי סתירה לכאורה בין קודים אתיים שונים החלים על המגשר
הגישור הוא מקצוע חדש יחסית, ועל כן אפשר למצוא מגשרים רבים המשתייכים למקצועות נוספים לצד הגישור כגון עריכת-דין, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה ועוד. במצבים אלו ייתכן והמגשר יהיה כפוף הן לקוד אתי החל על מגשרים והן לקוד אתי החל על עורכי-דין, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכיוצא בזה. עם זאת, מכיוון שהקודים האתיים עוסקים בפעילויות מקצועיות שונות – פעילות גישור לעומת עריכת דין או טיפול – במרבית המקרים ניתן יהיה להפריד בין תחולת הקוד למגשרים, שיחול על המגשר-עורך-דין או על המגשר-פסיכולוג בזמן שהוא ממלא תפקיד של מגשר, לבין הקוד לעורכי הדין שיחול על העורך-דין-מגשר בזמן שהוא מספק שירות משפטי ללקוח או הקוד לפסיכולוגים שיחול על הפסיכולוג-מגשר בזמן שהוא מעניק טיפול נפשי. לכן, בדרך כלל, אפשר יהיה להימנע מסתירה בין הקוד למגשרים לקוד מקצועי אחר.
לעומת זאת, כאשר מגשר משתייך לארגון גישור שאימץ קוד אתי למגשרים, ואותו מגשר מקבל לטיפולו תיקים מבית המשפט או שהוא משתייך בו בזמן לארגון מגשרים נוסף, הוא עלול למצוא עצמו מחויב לנהוג בהתאם לכמה קודים אתיים החלים עליו לכאורה. לדוגמא, מגשר במרכז גישור בקהילה המטפל במקרה גישור שהופנה אליו על ידי מרכז הגישור מחויב לקיים את הוראות הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018), שאומץ על ידי כל מרכזי הגישור בקהילה. כאשר מקרה הגישור הופנה למרכז הגישור על ידי בית המשפט, יחולו על המגשר, במקביל, גם תקנות הגישור. כאשר המגשר משתייך לארגון מגשרים נוסף, כגון ארגון המגשרים או לשכת המגשרים, עשוי לחול עליו גם הקוד האתי של אותו ארגון מגשרים.
הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) מתייחס לאפשרות זו בחלק המבוא וקובע כי
הסטנדרטים לא נועדו להחליף חקיקה ופסיקה רלוונטית או כללים מקצועיים אחרים שעשויים להיות בעלי כוח מחייב, כגון תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993 )תקנות הגישור), אלא להוסיף עליהם.
משמעות הדבר היא, שהציפייה ממגשר במרכז גישור בקהילה היא למלא אחר הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) תוך שהוא מכבד את חובותיו כפי שנקבעו בתקנות הגישור ובקודים אתיים אחרים החלים עליו. במידה והמגשר סבור שבנסיבות העניין הוא אינו יכול למלא את חובותיו על פי הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) יפנה וייוועץ בפורום האתיקה. בקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) נאמר בהקשר זה בחלק המבוא כי:
"מגשר המתלבט כיצד לנהוג בנסיבות מסוימות לאחר שקרא את הסטנדרטים יפנה לוועדת האתיקה של מרכז הגישור או למנהל/ת מרכז הגישור בהתאם לנהלי המרכז."
המגשר במקרה שבפנינו משתייך הן למרכז גישור בקהילה הן לארגון המגשרים בישראל. ארגון המגשרים אימץ בשנת 2017 קוד אתי לחבריו (קוד אתי וכללי אתיקה למגשרים, תשע"ז – 2017) הקובע בסעיף 1 לקוד כי:
הקוד האמור הוא נוסף לקוד ולכללים החלים על כל מגשר ו/או מרכז גישור. ארגון המגשרים מחויב לכללים נוספים המצטרפים בהתאמות המתבקשות לקוד האתי של כל מגשר.
בנוסף לכך בסעיף 8 לקוד האתי של ארגון המגשרים נקבע כדלקמן:
כללי האתיקה והקוד האתי יחולו על מגשר חבר בארגון המגשרים בישראל. במידה שחלות על החבר הוראות מקלות ונוגדות מכוח ארגון גישור אחר בו הוא חבר ו/או פרופסיה אחרת אליה הוא משתייך, הוראות אלה יגברו בכל הנוגע להכשרת מגשרים, ניהול הליכי גישור ויחס בינו לבין חברים למקצוע בכלל ולארגון בפרט.
הקביעה שטרדה את מנוחתו של המגשר שפנה לפורום נעוצה בסעיף 9 לקוד האתי של ארגון המגשרים הקובע:
"מגשר יקבל את לקוחותיו במשרדו או במקום מכובד אחר שיקצה לקיום ישיבת גישור ויקפיד על תנאים הולמים העונים לצורכי הלקוחות וההולמים את כבוד המקצוע"
שאלתו של הפונה הייתה האם הוא רשאי לאור הוראה זו, ולנוכח העובדה שהקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) אינו מתייחס כלל למקום עריכת הגישור, לקיים גישור שמקורו במרכז הגישור בקהילה בביתו של מגושר? נציין כי גם הקוד האתי למגשרים (2018), שהותאם לצרכי מגשרים שאינם פועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה, אינו קובע היכן על הגישור להתקיים.
באשר לפרשנות שיש לתת לסעיפי הקוד האתי של ארגון המגשרים אנו מציעים למגשר לפנות לוועדת האתיקה של הארגון, שהיא הגוף המוסמך, יש להניח, לפרש את משמעות הוראות הקוד האתי של הארגון ותחולתו. בעניין זה נסתפק בהפניית הפונה לנקודות הבאות: הקוד האתי של ארגון המגשרים מכיר בכך שבמצבים מסוימים הוא רשאי לנהוג בהתאם להוראות נוגדות המצויות בקוד אתי אחר; על פי הקוד האתי של ארגון המגשרים רשאי המגשר לקיים את הגישור מחוץ למשרדו "במקום מכובד אחר"; השיקול המרכזי שעומד לכאורה בבסיס התייחסות הקוד האתי של ארגון המגשרים למקום קיום הגישור הוא "כבוד המקצוע", עיקרון אתי המדריך את המגשר הן על פי הקוד האתי של ארגון המגשרים הן על פי הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) והקוד האתי למגשרים (2018). המשך ניתוח המקרה יתייחס ליישום הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) לנסיבות שהועלו בפניית המגשר.
ב. מקום קיום הגישור וכבוד המקצוע
הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) אינו מכיל הוראה מפורשת העוסקת במקום עריכת הגישור. הסיבה לכך היא שלמרות שלמקום עריכת הגישור, כמו אופן סידור חדר הגישור, מיקום המגושרים, צורת השולחן, יצירת אווירה נעימה וכיוצא באלו הן סוגיות חשובות שיכולה להיות להן השפעה על התהליך ועל הצלחתו,[1] אלו הן סוגיות טכניות-מקצועיות בבסיסן.[2] עם זאת, סוגיות מקצועיות מושפעות מהסטנדרטים האתיים, ואלו עשויים לספק למגשר הדרכה בדבר הפרקטיקה המקצועית הראויה. הכוׇונה לעניין מקום קיום הגישור ניתן למצוא בסטנדרט 10 לקוד, שכותרתו "שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור ועל אמון הציבור בהם", הקובע:
המגשר ימלא את תפקידו תוך שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור ועל אמון הציבור במקצוע הגישור, בתהליך הגישור ובמרכז הגישור. שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור משמעה הימנעות מהתנהגות שעלולה לגרום לפיחות ביחסו של הציבור למקצוע הגישור ולמרכז הגישור, לפגיעה בתדמית או במוניטין של המקצוע ושל מרכז הגישור, או לפגיעה בנכונות הציבור לפנות לתהליכי גישור ולפגיעה באמון הציבור בהם.
א. בהתנהגותו ובמילוי כל חובותיו על פי הסטנדרטים ינהג המגשר באופן שיהיה ראוי לאמון הציבור.
ב. המגשר יימנע מקיום הגישור באופן או בנסיבות היוצרים חשש לפגם ממשי בתהליך.
ג. המגשר יקיים את כל הכללים והנהלים של מרכז הגישור ויימנע מהתנהגות הפוגעת במרכז הגישור ובתדמיתו הציבורית.
על פי סטנדרט 10 על המגשר לשמור על מעמד המקצוע ומרכז הגישור ולמנוע פיחות במעמדם בכל פעולותיו, לרבות בבחירת מקום קיום הגישור. מקום קיום הגישור צריך להיות כזה שאין בו כדי לפגוע בתדמית מקצוע הגישור או מרכז הגישור, או כדי לפגוע בנכונות הציבור להסתייע במגשרים. זוהי תכלית ההכוונה האתית ואותה יש ליישם על מקום הגישור הנבחר, יהיה זה חדר הגישור במרכז הגישור, משרד המגשר (ככל שקיים), וכל מקום אחר המשמש לגישור.
הגישור בקהילה מתקיים באמצעות מגשרים מתנדבים הפועלים במסגרת מרכז גישור בקהילה. למרכזי הגישור בקהילה נהלים פנימיים הקובעים היכן יתקיימו הגישורים המטופלים על ידם. המרכזים סוברנים להחליט על מקום קיום הגישור בכפוף לקיום הסטנדרטים האתיים. לדוגמה, על חדר הגישור שיוקצה לגישור על ידי מרכז הגישור להיות כזה שישמור על מעמד המקצוע ומרכז הגישור. יתירה מכך, מכיוון שהמגשר בקהילה פועל בשליחות מרכז הגישור בקהילה ונתפס ככזה על ידי המגושרים והקהילה, קיום הגישור במשרדו הפרטי של המגשר (ככל שיש לו כזה) לא יתיישב עם הוראות הקוד האתי מכיוון שיטשטש את ההפרדה המתבקשת בין שירות הגישור הציבורי-התנדבותי המוענק למגושרים על ידי מרכז הגישור בקהילה לבין שירותי הגישור הפרטיים שמספק המגשר או השירותים המקצועיים הפרטיים האחרים שהוא מספק במשרדו.[3]
הגישור בקהילה מתאפיין ברב גוניות המקרים המגיעים לפתחו: מחלוקות כספיות בין שכן לוועד הבית המשותף, סכסוך בין שכנים לגבי אופן השימוש ברכוש המשותף, מטרדי רעש וריח, תביעות צרכנות, סכסוכים עם הרשות העירונית, ועוד. חלק מהאוכלוסייה שמרכז הגישור מבקש להעניק לה שרות לעיתים מוחלשת ועלולה להתקשות להגיע למבנה מרכז הגישור. ייתכן גם שמרכז הגישור ממוקם בשכונה "חזקה" והסכסוך מתקיים בין תושבי שכונה "חלשה", ויציאת המגשרים אל השטח עשויה להעצים את המגושרים ולהגביר את תחושת הביטחון והשליטה שלהם בתהליך. לפיכך, קיום הגישור מחוץ למרכז הגישור בקהילה על מנת לתת מענה לצרכים הייחודיים של המגושרים אינו זר לגישור בקהילה.[4]
ההחלטה העקרונית, לפיכך, לקיים הליכי גישור מחוץ למשרדי מרכז הגישור בקהילה במקרים מתאימים המצדיקים את היציאה לשטח תואמת את חזון הגישור בקהילה. קיום הגישור מחוץ למשרדי המרכז בשל מצבו הבריאותי של מגושר בשנות השמונים לחייו המתקשה להגיע למרכז נראה בעינינו מוצדק. לעומת זאת, קיום הגישור מחוץ למשרדי מרכז הגישור במצב שבו אין למגושר בעיית ניידות מכיוון, שלטענתו, הוא עסוק ואינו יכול להתפנות לכך לא יהיה מוצדק.
כמובן, שגם אם יש הצדקה לקיים את הגישור מחוץ למרכז הגישור, נותרת בעינה השאלה מהו אותו מקום גישור שממלא אחר הדרישה האתית של שמירה על מעמד המקצוע ומרכז הגישור. גם כאן תלוי הדבר בנסיבות הקונקרטיות של המקרה. במקרים מסוימים אפשר יהיה אולי לעשות שימוש במשרדים של הרשות המקומית (שאינם משרדי מרכז הגישור), במשרדי מתנ"ס, או במשרדי בית ספר הסמוכים למקום מגורי המגושרים. גם דירת מגורים יכולה להיות מקום ראוי ומכובד לקיום הגישור בנסיבות שבהם אפשר להקצות באותה דירה למשך מפגש הגישור חדר מתאים המעניק למשתתפים את המרחב הפיזי ואת הפרטיות הנדרשת לקיום הגישור.
ג. מקום קיום הגישור והחשש מפגיעה במעמדו הניטראלי של המגשר
מגשרים פועלים בדרכים שונות כדי לבסס את מעמדם הניטראלי, כלומר על מנת להבטיח את אמון המגושרים והציבור במחויבותם השווה לכל המגושרים ובאי העדפתו של צד אחד על פני צד אחר. קיום הגישור במקום ניטראלי, כלומר במשרד או במקום שאינו מזוהה עם אחד המגושרים אלא עם המגשר הוא אחד מאותם דרכים. מבחינה אתית נושא זה מטופל בקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) (ובקוד האתי למגשרים (2018)) בסטנדרט 2 שכותרתו "אי משוא הפנים" הקובע כי "המגשר ימלא את תפקידו ללא משוא פנים. משוא פנים משמעו ביטוי במעשים או במילים להעדפת צד אחד על פני צד אחר" וכי בקיום הגישור "המגשר יימנע מהתנהגות המעדיפה צד (משוא פנים בפועל) או יוצרת בעיני אדם סביר מראית עין להעדפה (חשש או רושם של משוא פנים)" (שם, סטנדרט 2.ב.1).
לכאורה, קיום הגישור בביתו או במשרדו של אחד הצדדים עלול ליצור רושם של קרבה בין המגשר לבין הצד המארח, רצון של המגשר להוקיר תודה לאותו צד, והענקת יתרון פסיכולוגי למארח. כל אלה שיקולים רלוונטיים שעל המגשר להיות מודע אליהם ולשקול בעת שהוא מקבל החלטה לקיים את הגישור במקום המזוהה עם אחד הצדדים. אלא שגם אם נוצר רושם כזה, ניטראליות המגשר וסטנדרט אי משוא הפנים אינם ערכים מוחלטים וניתן לאזנם במקרים מתאימים. סטנדרט 2.ב.2 מתייחס לכך מפורשות וקובע:
העדפה לגיטימית כחריג לעיקרון אי-משוא הפנים –
אי משוא פנים אינו עיקרון מוחלט. למרות האיסור על העדפה, כאמור לעיל, על המגשר לתת יחס שונה לצד בנסיבות שבהן יחס שווה יביא ליתרון לאחד הצדדים או לפגיעה בו וההעדפה נדרשת להבטחת חופש הבחירה או זכות אחרת של צד על פי הסטנדרטים. ההעדפה תהיה מוצדקת אם תקיים את התנאים המצטברים הבאים:
(א) ההעדפה תוגבל למינימום ההכרחי הנדרש להבטחת חופש הבחירה או זכותו של צד.
(ב) המגשר ינקוט אמצעים מתאימים, למשל באמצעות פגישה נפרדת עם כל אחד מהצדדים, על מנת למנוע, ככל שהדבר אפשרי, יצירת מראית עין להעדפה.
(ג) המגשר לא יפר בהתנהגותו חובה אתית אחרת.
(ד) ההעדפה לא תסכן את אמון הציבור בתהליך.
כלומר, ניתן ליישם את החריג לעניין מקום קיום הגישור כאשר קיום הגישור במשרדי המגשר או מרכז הגישור יעניק יתרון לאחד הצדדים, למשל יקשה על אותו צד מבוגר שאינו בקו הבריאות ואינו נייד להשתתף בהליך, בכפוף לקיום התנאים המפורטים בחריג: המגשר בחן חלופות אחרות לקיום הגישור באופן שיאפשר את השתתפות הצד "החלש" והשתכנע שאין חלופה אחרת; המגשר נוקט אמצעים מתאימים בעת קיום ההליך למניעת חשש להעדפת הצד המארח, למשל בקביעת סדרי הושבת הצדדים ובהתבטאויותיו; המגשר סבור שיוכל למלא אחר יתר חובותיו האתיות בעת קיום הגישור במקום המיועד, למשל תוך שמירה על יושרה מקצועית ועל מעמד המקצוע; והמגשר השתכנע שלא מתקיימות נסיבות חריגות שעלולות לסכן את אמון הציבור בגישור.
יש גם לזכור כי סטנדרט 1 לקוד האתי, שכותרתו "חופש בחירה (הכרעה עצמית)" מנחה את המגשר לקיים את הגישור על בסיס חופש בחירה למגושרים ולהתחשב ברצון המגושרים כל עוד אין בכך לפגוע בחובותיו האתיות של המגשר. כאשר שני הצדדים מסכימים על מקום קיום הגישור והמגשר סבור שניתן לקיים את הגישור באופן מקצועי תוך שמירה על מעמד הגישור והמגשר לא יהיה בכך פסול אתי.
סיכום
קביעת המקום הפיזי שבו יתקיים תהליך הגישור עשויה להיות מושפעת משיקולים שונים, וביניהם נהלי מרכז הגישור, הוראות הקוד האתי החל על המגשר, צרכי המגשר, וצרכי הצדדים.
הגישור בקהילה מתקיים על פי רוב בחדרים שיועדו לכך על ידי מרכז הגישור. עם זאת, מתן שירותי גישור בקהילה למען הקהילה ותוך התחשבות בצרכי הקהילה עשוי להצדיק במקרים מתאימים ירידה אל השטח וקיום הגישור במקומות שלא יועדו מראש לשמש כחדרי גישור. הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018) אינו מחייב את קיום הגישור במקום מסוים, כגון משרדי משרד הגישור או המגשר, אך מגביל את בחירת המקום באמצעות ההוראות האתיות השונות החלות על התנהגות המגשר. כתוצאה מכך, המקום בו יתקיים הגישור צריך לספק תנאים שיאפשרו שמירה על מעמד הגישור, מרכז הגישור, והמגשר. גם הקוד האתי למגשרים (2018), שמדריך את פעולתם של מגשרים שאינם מגשרים בקהילה, מכיל את אותן הוראות ולדעתנו לא ניתן לקבוע באופן קטגורי, מלכתחילה, שרק גישור במקום המזוהה עם המגשר בלבד יהווה פרקטיקה אתית.
קיום גישור בביתו של אחד המגושרים עשוי, במקרים חריגים, להיות מוצדק ולקיים את דרישות הקוד האתי. למשל, כאשר אחד המגושרים הוא אדם מבוגר שאינו בקו הבריאות ואינו מסוגל להגיע למשרדי מרכז הגישור או המגשר, והוא מבקש לקיים את הגישור בביתו, והצד האחר מסכים לכך, תהיה הצדקה לבחון את קיום הגישור מחוץ למשרדי מרכז הגישור או המגשר. בחינה כזו תבחן מקומות חלופיים לקיום הגישור, לרבות ביתו של המגושר, והאם הם מספקים תנאים לקיום הגישור באופן מקצועי, מכובד, ללא הפרעות, וללא פגיעה במעמד המקצוע, המגשר, ומרכז הגישור.
מגשר בקהילה הכפוף לקוד אתי נוסף החל עליו בעת שהוא מקיים תהליכי גישור, הסבור שאותו קוד אוסר עליו לבצע פעולה שהוא רשאי לבצעה על פי הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018), לדוגמה קיום הגישור במקום שאינו משרדי מרכז הגישור או המגשר, יעדכן בכך את הנהלת מרכז הגישור והוא רשאי להימנע מביצוע הפעולה עד שייוועץ לגביה עם הגוף המוסמך לפרש את הקוד האתי הנוסף.
פורום האתיקה
ינואר 2019
[1] ראו למשלPaula Young, "The Where of Mediation: Choosing the Right Location for a Facilitated Negotiation" (2007) available at https://www.mediate.com/articles/young19.cfm; Barbara G. Madonik, "Managing the Mediation Environment" available at https://www.mediate.com/articles/madonik.cfm.. תודה לעו"ד ומגשר גיורא אלוני על ההפניה למקורות אלו.
[2] על ההבחנה בין שאלות אתיות לשאלות מקצועיות ראו עומר שפירא "ניתוח סוגיות אתיות בגישור ומיסוד פורום אתיקה" אצל עומר שפירא וכרמלה זילברשטיין (עורכים) אתיקה של גישור: קודים אתיים והתמודדות עם דילמות 105-106 (הוצאת מאגנס, 2018).
[3] ראו בהקשר זה מקרה 1/2012 "מרכז הגישור והמגשר המתנדב, היחסים בין מגשרים מתנדבים ובין מרכז הגישור בקהילה" אצל עומר שפירא וכרמלה זילברשטיין (עורכים) אתיקה של גישור: קודים אתיים והתמודדות עם דילמות 225-230 (הוצאת מאגנס, 2018).
[4] ראו למשל לי לי-און גישור ויישוב סכסוכים בקהילה – תיאוריה ומעשה 11 (משרד המשפטים, 2000)
אתיקה של גישור 