מקרה מס' 8/2018
פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קריית אונו ופועל בהנחיית ד"ר עומר שפירא. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים.
הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו
פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגיה האתית שעל הפרק. הפורום מבסס את חוות הדעת שלו על הקוד האתי למגשרים במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה (2018) שאומץ בשיתוף פעולה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, יחד עם 'התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל', 'תכנית גישורים', ו'פורום האתיקה' של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו, (להלן "הקוד האתי למגשרים (2018)" או "הקוד"). הקוד מבוסס על הקוד האתי למגשרים (2014) של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו, שפותח על ידי חברי פורום האתיקה של מרכז הגישור בהנחיית ד"ר עומר שפירא מהפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. הקוד מוסיף על תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות הגישור) ומשקף את עמדת הפורום לגבי הנורמות האתיות החלות על מגשרים בקהילה, מגשרים פרטיים, ומגשרים בתיקי בית משפט בשינויים המתחייבים.
עובדות המקרה
באחד ממרכזי הגישור בקהילה התקיים גישור בין שכנים המתגוררים במושב על מגרשים גובלים. שכן א' עבר לגור במושב לאחרונה. שכן ב' מתגורר במושב שנים רבות. על השטח שבבעלותו של שכן ב' נטוע פרדס לצד הבית. שכן א' התקין בגבול בין המגרשים שער הניתן לפתיחה הפונה לפרדס והכשיר בתוך השטח של שכן ב', בצמוד לשטח שלו וללא רשותו של שכן ב', רחבת כורכר ועליה מדשאה מלאכותית שבה הוא משתמש לאירוח. פניותיו של שכן ב' לשכן א' בעניין לא נענו, ובהתערבות מרכז הגישור הגיעו השכנים לגישור. לשכן ב', שהוא אדם מבוגר, הצטרף בנו המתגורר עמו.
במהלך הגישור סיפר שכן א' כי השטח שגבל בביתו הוזנח, הכיל קוצים, עשבים שוטים, גזם ופסולת ולכן ניקה וכיסה אותו בכורכר על מנת למנוע צמיחה חוזרת. לטענתו שיתף בכוונותיו קבוצה של פועלים שעבדה בפרדס. עם התקדמות הגישור הוסיף השכן וסיפר כי התקין בחצרו בריכה, וכאשר הוא מארח בחצרו לעיתים המקום צר מלהכיל את כל האורחים. לשם כך התקין את המדשאה בחלקה הסמוכה ובעת האירוח הוא פותח את השער ועושה שימוש במדשאה לצורך האירוח.
שכן ב' ובנו קבלו על כך ששכן א' לא פנה אליהם וביקש את רשותם. הם הסכימו שהשטח המצוי בבעלות שכן ב' הגובל במגרש של שכן א' ובמגרשים סמוכים נוספים מצריך ניקוי יסודי מעבר לניקוי השוטף הנעשה בעת הטיפול בפרדס. בתום דין ודברים הסכימו הצדדים כי שכן א' יממן ניקוי יסודי של השטח באופן חד פעמי ובתמורה יהיה רשאי להשתמש מעת לעת במדשאה שהתקין בשטחו של שכן ב', וזאת לאחר עדכון של שכן ב' טרם השימוש. כמו כן הוסכם שהשער בין השטחים יהיה נעול, עותק מהמפתח יהיה ברשות שכן ב', ובזמן ששכן א' אינו מארח המדשאה תהיה פנויה מכל חפץ. מכיוון ששכן א' היה חסר סבלנות ומיהר לדרכו, הועלה תוכן הדברים על דף נייר ולא על טופס הסכם סטנדרטי של המרכז בו נעשה שימוש בדרך כלל, והמסמך נחתם על ידי כל הנוכחים ועל ידי המגשרים.
בתום הגישור קיימו המגשרים ומנהלת מרכז הגישור התייעצויות לגבי מקרה הגישור ובמהלכן עלו התלבטויות לגבי פערי הכוחות בין הצדדים, השלכות משפטיות שעלולות להיות להסכם על זכויותיהם הקנייניות של הצדדים, היעדר מודעות של הצדדים להשלכות אלו ועוד. בעקבות הדברים בדקו המגשרים עם הצדדים את שביעות רצונם מההסכם ואת מודעותם להשלכות המשפטיות האפשריות שלו והצדדים השיבו שההסכם מקוים לשביעות רצונם וכי הם מבינים את השלכותיו האפשריות. בעקבות למידת עמיתים שהמרכז קיים לגבי תהליך הגישור שהתקיים הופנו אל פורום האתיקה השאלות הבאות:
א. המגשרים התרשמו שהגישור התקיים בין צד חלש לצד חזק. כיצד ניתן לזהות מצב חולשה, האם על המגשרים לאזן בין הכוחות? והאם הם רשאים להתערב בהסכם שהצדדים רוצים בו?
ב. במועד הגישור המגשרים, שלא היו בעלי השכלה משפטית, לא זיהו קושי משפטי בנוגע להסדר שהתגבש. בהנחה שהיו מודעים לקושי כזה, האם היה עליהם ליידע את הצדדים בכך?
ג. אחד הצדדים מיהר לדרכו ולכן סיום התהליך נעשה בחופזה. האם היה נכון ליזום הפסקה של ההליך ולקבוע פגישה נוספת?
ד. האם מעקב אחר ביצוע הסדרי גישור על ידי הצדדים הוא חלק מתפקיד המגשר ומרכז הגישור?
דיון
נעסוק בשאלות שהועלו על פי סדרן.
א. חופש בחירה של צדדים, פערי כוחות, והתערבות בהסכם שהצדדים מעוניינים בו
המגשרים במקרה שבפנינו התרשמו שהתקיים פער כוחות בין הצדדים. שכן א' נתפס על ידם כאדם צעיר, מלא ביטחון ובעל משאבים כלכליים בעוד שכן ב' נתפס כאדם מבוגר, מופנם, וחסר אמצעים כלכליים. נוכחותו של בנו של שכן ב' איזנה מעט את המצב להרגשתם מכיוון שהוא נתפס על ידם כ"מבין עניין" הגם שהיה שקט ומופנם.
- זיהוי מצב של פערי כוחות
פערי כוחות הם מצב נפוץ. אנשים שונים זה מזה בגיל, באישיות, בהשכלה, במעמד חברתי, ביכולות כלכליות ועוד. לכן אך טבעי הוא שיתקיימו פערי כוחות בין צדדים לגישור. פערי הכוחות בין צדדים הופכת לרלוונטית מבחינת המגשר ככל שהיא עלולה להשפיע על יכולתם לממש את זכותם לחופש בחירה.
חובת המגשר בנוגע לחופש הבחירה של הצדדים בגישור מוגדרת בסטנדרט 1 של הקוד האתי למגשרים בקהילה (2018):
המגשר יקיים את הגישור על בסיס עקרון חופש הבחירה לצדדים. חופש בחירה לצדדים משמעו שהצדדים חופשיים לקבל החלטות מתוך כשירות, באופן וולונטרי, ללא כפייה, על בסיס מידע רלוונטי.
לחופש בחירה, אם כן, שלושה מרכיבים: (1) כשירות של המגושר לקבל החלטות; (2) וולונטריות והיעדר כפיה בקבלת ההחלטות; ו-(3) קבלת החלטות מדעת, על בסיס מידע רלוונטי. חולשתו של מגושר יכולה לנבוע מנסיבות הפוגמות ביכולתו לממש את מרכיבי חופש הבחירה. למשל, גיל מבוגר מאד או צעיר מאד של מגושר או מצב נפשי קשה חותרים תחת מרכיב הכשירות; מצב סוציו-אקונומי קשה, היעדר משאבים כלכליים, היעדר מקום עבודה, היעדר ניסיון רלוונטי, חוסר ביטחון וכיוצא בזה עלולים לפגוע ביכולת העמידה של מגושר בפני לחצים שונים ולחתור תחת וולונטריות החלטותיו; היעדר השכלה כללית או מקצועית וחוסר ניסיון עלולים לפגום ביכולת לקבל החלטות מדעת.
2. תפקיד המגשר במצב של פער כוחות: פריסת "רשת ביטחון" לעומת איזון
תפקידו של המגשר ליצור תנאים המאפשרים לכל צד, למרות פערי הכוחות, לממש את חופש הבחירה. אין המדובר באיזון כוחות שאינו אפשרי ועלול לגרום למגשר לפעול בניגוד לנורמת אי משוא הפנים, אלא בפריסת רשת ביטחון מינימאלית שמאפשרת למגושר לממש את חופש הבחירה.
במקרה 2/2012 כתבנו בהקשר זה כך:
במקרה שדנו בו היה פער בין כוחה של האישה לזה של הבעל. האישה הייתה נחותה מן הבעל מבחינת הידע שלה בכלכלה וכספים ומבחינת המידע שהיה ברשותה לגבי החברה. תפקיד המגשרת אינו ליצור שוויון בין כוחם של הבעל והאישה (איזון כוחות). כלומר תפקידה אינו לגרום לכך שהאישה תבין בכלכלה כמו הבעל ושיהיה לה מידע זהה לזה שיש לבעל על החברה. במקרים רבים השגת שוויון/איזון בין מגושרים אינו אפשרי (אי־אפשר להפוך מגושר עני לעשיר, מגושר עילג לרהוט, וכיוצא בזה). ניסיון ליצור שוויון יגרום בהכרח נקיטת עמדה לטובת המגושר החלש, ופגיעה חמורה בחובתו של המגשר להימנע ממשוא פנים וממראית עין של משוא פנים.
תפקיד צנוע יותר הוא העצמת המגושרים באופן שיאפשר למגושרים לממש את זכותם להכרעה עצמית ולמגשר לקיים את חובתו האתית למנוע קבלת החלטות של מגושרים שאינן מממשות הכרעה עצמית (כלומר החלטה של מגושר שאינה מתוך כשירות, רצון חופשי וידע). העצמה אינה יוצרת שוויון כוחות או איזון כוחות אלא סף מינימלי שנועד להגן על הזכויות האתיות של המגושר. במקרה דנן המגשרת לא תסייע לאישה להבין בכספים כמו הבעל ולקבל את כל המידע שיש לבעל, אלא תסייע לה להבין את החשיבות שבהבנה בכספים, שבקבלת מידע על החברה, ושבקבלת סיוע ממומחים. העצמת הצדדים בגישור היא חריג לגיטימי ומינימלי לחובת אי־משוא הפנים של המגשר.[1]
במקרה שתואר בפנינו התקיימו הבדלי גיל, אישיות ומצב כלכלי בין המגושרים השכנים אך המגשרים לא התרשמו ששכן ב', שנתפס כחלש, לא הבין את המתרחש (בעיית כשירות), פעל מתוך לחץ שפגע ברצונו החופשי (בעיית וולונטריות) או קיבל החלטה מתוך בורות כשהידע נמצא בידי שכן א' (בעיית מידע). בנוסף לכך, צד ב' היה מלווה בבנו, שתמך בתהליך קבלת ההחלטות על ידו והיה שותף פעיל בדיונים לגבי הסדר הגישור.
3. מניעת הסכם שהצדדים מעוניינים בו
חופש הבחירה של צדדים לגישור נרחב ותפקיד המגשר לתמוך בו ולא להגבילו. בסטנדרט 1 לקוד נקבע בהקשר זה:
א. לצדדים יש חופש בחירה לגבי כל נושא העומד להחלטה, פרוצדורלי או מהותי, ובכל שלב של הגישור, לרבות בנוגע להסכמה למינוי המגשר, בהשתתפות בתהליך או בפרישה ממנו ותוצאת התהליך.
עם זאת, חופש הבחירה של הצדדים אינו בלתי מוגבל ולעיתים המגשר יהיה רשאי לפעול גם בניגוד לרצון הצדדים על מנת לקיים את הגישור מתוך יושרה מקצועית ובהתאם למכלול הסטנדרטים החלים עליו. כך, למשל, המגשר עשוי להיות מחויב להפסיק את הגישור בשל ניגוד עניינים (ראו סטנדרט 3ב.) או חוסר כשירות של המגשר (ראו סטנדרט 4ג.), למרות שהצדדים מעוניינים שימשיך בגישור.
באשר למניעת הסכם שהצדדים מסכימים לגביו, קובע סטנדרט היושרה המקצועית בסעיף 9ד., תחת הכותרת "מניעת ניצול לרעה של התהליך ומניעת פגם ממשי בתהליך", כדלקמן:
- [המגשר] יפסיק את הגישור אם לאחר שמוצו הדרכים האפשריות בהתאם לסטנדרטים להביא לשינוי בעמדת הצדדים הוא סבור שהסכם הגישור שהצדדים עומדים לקבל עלול להביא לפגיעה באינטרס חברתי חיוני. כל אחד מהמקרים הבאים, שבהם הצדדים עומדים להגיע להסכם, ייחשב פגיעה באינטרס חברתי חיוני:
(א) ההסכם בלתי חוקי.
(ב) ההסכם בלתי מוסרי על פי אמות מידה של מוסר ביקורתי, קרי: על פי שיפוטו של אדם רציונלי הנעדר משוא פנים.
(ג) ההסכם פוגע בטובת הציבור (תקנת הציבור).
(ד) ההסכם בלתי הוגן בעליל, קרי תנאיו חורגים מנורמות חברתיות מקובלות באופן המסכן את מעמד המקצוע ומעמד מרכז הגישור ואת אמון הציבור בהם.
(ה) ההסכם פוגע פגיעה חמורה בצד שלישי שאינו משתתף בגישור.
(ו) ההסכם אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך.
(ז) ההסכם מסכן את מעמד המקצוע ומעמד מרכז הגישור ואת אמון הציבור בהם.
סעיף זה משקף את חובות המגשר כלפי המקצוע, מרכז הגישור והציבור הרחב, למנוע, במצבים חריגים ויוצאי דופן, הסכם שתנאיו, לדוגמה, מנוגדים לחוק, או פוגעים בצדדים שאינם מודעים להסכם, או פוגעים במעמד המקצוע ומרכז הגישור.
האם תנאי הסדר הגישור במקרה הנוכחי משקפים פגם ממשי בתהליך? פורום האתיקה אינו פורום משפטי ואינו עוסק בשאלות של חוקיות ואי-חוקיות, אך חברי הפורום סברו שההסדר לכל הפחות מעלה שאלות משפטיות שראוי היה לתת עליהן את הדעת, למשל השימוש בקרקע החקלאית של שכן א' למטרות שונות מייעודן (מגורים, אירוח) ומתן זכות שימוש בקרקע ללא התייחסות לתקופת השימוש או סיומה. למעט הערה זו, לא חשבנו שהתקיימו נסיבות חריגות כמפורט לעיל שהצדיקו התערבות בשיקול הדעת של הצדדים.
ב. כשירות מגשרים ויידוע צדדים לגבי מידע חסר
הגישור במקרה שבפנינו עסק בכניסה ושימוש ללא הסכמה במקרקעין של אחר, והסתיים בהסדר המתיר שימוש במקרקעין. משפטנים עשויים להתלבט במקרה כזה לגבי האפשרות שההסדר העניק לשכן א' זכויות שימוש במקרקעין שאינם שלו, זכויות שייתכן שיגבילו בעתיד את חופש הפעולה של שכן ב' לעשות שימוש ברכושו. המגשרים, שאינם משפטנים, לא היו ערים לכך בקיום הגישור ובסיוע לצדדים להגעה להסדר.
באופן עקרוני מגשר אינו צריך להיות משפטן. סטנדרט 4 לקוד האתי העוסק בכשירות המגשר קובע:
המגשר יקבל לטיפולו מקרה גישור ויקיים גישור רק כאשר הוא כשיר למלא את תפקידו.
א. הכשירות לגשר
- כשירות בסיסית – המגשר יגשר רק כאשר יש לו שליטה טובה במיומנויות הבסיסיות הנדרשות לקיום תהליך גישור באופן אפקטיבי. תהליך גישור אפקטיבי מסייע לצדדים בתקשורת ביניהם, בניהול משא ומתן ובקבלת החלטות וולונטריות באמצעות, בין היתר, זיהוי נושאים והבהרתם, הבנה של נקודות מבט שונות, זיהוי אינטרסים, חיפוש פתרונות אפשריים והערכתם והשגת הסכם כשהצדדים מעוניינים בכך.
(א) לכשירות בסיסית נדרשים בדרך כלל הכשרה וניסיון בגישור.
(ב) מגשר במרכז הגישור יעמוד בתנאי הכשירות שקבע מרכז הגישור.
כלומר, מגשר צריך להיות בראש ובראשונה בעל כשירות בסיסית שנוגעת לידע והמיומנויות הקשורים לקיום גישור, סיוע לתקשורת בין הצדדים והגעה להסכם. ידע משפטי אינו הכרחי לקיום כשירות בסיסית. עם זאת, בתנאים מסוימים ידע משפטי הופך להיות רלוונטי לקיום הגישור. הקוד מתייחס לכך כאל "כשירות ספציפית" וקובע:
- כשירות ספציפית – כשירות ספציפית משמעה שליטה טובה במיומנויות מיוחדות או כישורים מיוחדים או ידע מיוחד, לרבות הבנה וכשירות תרבותית, החורגים מדרישות הכשירות הבסיסית. מגשר חייב להיות בעל כשירות ספציפית כדי לקיים את הגישור אם למרות כשירותו הבסיסית הדבר נדרש בשל הציפיות הסבירות של הצדדים כלפיו או על פי כללי הארגון שמטעמו הוא מגשר או בגלל כללים מחייבים אחרים. כשירות ספציפית עשויה להידרש, בין היתר, בשל מורכבות מיוחדת של המקרה הנדון והבדלי תרבות בין המגשר לצדדים.
ידע משפטי עשוי להיות ידע מיוחד הנדרש בשל מורכבות המקרה או סוג המקרה. גם מי שאינו משפטן עשוי להיות בעל ידע ספציפי נדרש, שהושג בהשתלמויות, מתוך ניסיון בתחום או בדרכים אחרות. בנוסף לכך, העבודה בגישור בשניים במרכזי הגישור בקהילה מאפשרת גמישות ביצירת צוותים של מגשרים שמשלימים זה את זה, לדוגמא ציוות של מגשר בעל הכשרה טיפולית עם מגשר בעל הכשרה משפטית וכיוצא בזה.
חשוב לציין שהידע המיוחד הנדרש לא נועד על מנת לאפשר למגשר לייעץ לצדדים או לתת להם חוות דעת מקצועית בעניין, שהרי אין זה מתפקידו של מגשר, ואם ינהג כך יהיה הדבר בניגוד לנורמת היושרה המקצועית (ראו סטנדרט 9ב.). הידע נועד לאפשר למגשר לזהות מורכבות שחשוב שהצדדים יתנו עליה את דעתם בטרם יקבלו החלטה או ייוועצו לגביה עם מומחה.
בנסיבות המקרה הנוכחי הפורום סבר שמודעות להשלכות המשפטיות של ההסדר שהתגבש בין הצדדים לגישור הייתה חשובה לצורך מימוש חופש בחירה על ידי הצדדים. כזכור אחד המרכיבים של חופש בחירה הוא נגישות למידע הרלוונטי להחלטה. סטנדרט חופש הבחירה קובע בהקשר זה בסעיף 1ו'. תחת הכותרת "החלטות מדעת" כי
המגשר יקיים את הגישור בתנאים המאפשרים לצדדים לקבל החלטות מדעת. החלטה מדעת היא החלטה שהתקבלה על בסיס מידע רלוונטי.
- מגשר אינו יכול להבטיח שהחלטות של צד יתקבלו על בסיס מידע מלא. עם זאת, המגשר ינקוט אמצעים התואמים את הסטנדרטים כדי שקבלת ההחלטה תתבסס על המידע הרלוונטי לצורך קבלת ההחלטה. מידע רלוונטי הוא מידע שידיעה או היעדר ידיעה לגביו יכולים להשפיע על תוצאת ההחלטה.
אין ספק, שמידע לגבי ההשלכות שיש להסכמה של אחד הצדדים לאפשר לצד האחר להשתמש לאורך זמן בשטח המצוי בבעלותו רלוונטי לצורך קבלת ההחלטה על ידי שני הצדדים, ועל המגשרים היה לנקוט באמצעים העומדים לרשותם על מנת לגרום לכך שהמידע יישקל על ידי הצדדים, בין היתר באמצעות העלאת האפשרות כי ייוועצו עם מומחה טרם קבלת ההחלטה והחתימה על הסדר. סטנדרט חופש הבחירה מדגיש את החשיבות שהמגשר יעמיד את הצדדים על חשיבות ההיוועצות עם מומחה (גם אם הם ידחו בסופו של דבר את הצעתו):
- המידע שעל המגשר למסור לצדדים יכלול, בין היתר, את הנושאים הבאים:
(א) …
(ב) …
…
(ו) זכותם של הצדדים להיוועץ עם אנשי מקצוע אחרים וחשיבותה של התייעצות כאמור כאשר היא נדרשת לצורך קבלת החלטה
במקרה שבפנינו הצדדים והמגשרים לא היו ערים, ככל הנראה, להשלכות האפשריות של ההסדר על זכויותיהם המשפטיות בקרקע, ותשומת הלב של המגשרים הופנתה לכך בעת ששוחחו על הגישור עם מנהלת המרכז ועמיתיהם. למרות שההסדר נחתם, המגשרים בחרו לפנות לצדדים ולבחון עמם את שביעות רצונם מההסדר, את מודעותם לכך שלהסדר יכולות להיות השלכות על זכויותיהם המשפטיות, ואת הבנתם שניתן ורצוי לקבל ייעוץ מקצועי בעניין. הפורום סבור שהמגשרים פעלו בכך נכונה.
הסיבה לכך היא שאחריות המגשר היא לעיתים אחריות נמשכת. כפי שאחריותו לשמור מידע בסוד אינה מסתיימת בסוף הגישור, וכפי שחובתו לשמור על מראית עין של אי משוא פנים ועל מעמדו הניטראלי אינה באה לידי סיום בתום הגישור, כך גם אחריותו לשמור על יושרה מקצועית ועל מעמד המקצוע ומרכז הגישור מתמשכת, בנסיבות מסוימות, גם לאחר חתימת הצדדים על ההסדר. סטנדרט 10, שכותרתו "שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור ועל אמון הציבור בהם" קובע כך:
המגשר ימלא את תפקידו תוך שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור ועל אמון הציבור במקצוע הגישור, בתהליך הגישור ובמרכז הגישור. שמירה על מעמדם של המקצוע ושל מרכז הגישור משמעה הימנעות מהתנהגות שעלולה לגרום לפיחות ביחסו של הציבור למקצוע הגישור ולמרכז הגישור, לפגיעה בתדמית או במוניטין של המקצוע ושל מרכז הגישור, או לפגיעה בנכונות הציבור לפנות להליכי גישור ולפגיעה באמון הציבור בהם.
א. בהתנהגותו ובמילוי כל חובותיו על פי הסטנדרטים ינהג המגשר באופן שיהיה ראוי לאמון הציבור.
ב. המגשר יימנע מקיום הגישור באופן או בנסיבות היוצרים חשש לפגם ממשי בתהליך.
ג. המגשר יקיים את כל הכללים והנהלים של מרכז הגישור ויימנע מהתנהגות הפוגעת במרכז הגישור ובתדמיתו הציבורית.
משעלה חשש שהצדדים לא קיבלו החלטה מדעת במהלך הגישור שהתנהל בפני המגשרים, והדבר התגלה למגשרים בסמיכות רבה לחתימה על ההסדר, לא יהיה נכון לראות בגישור כאילו תם ונשלם, במיוחד מכיוון שבנסיבות שתוארו עלה חשש לפגם בתהליך שעלול לפגוע בתדמית או במוניטין של הגישור ומרכז הגישור. פעולת המגשרים השלימה את תהליך הגישור וקבלת ההחלטות של הצדדים והסירה את הפגם.
אנו מודעים לכך שמהלך זה היה עלול להסתיים גם אחרת, למשל ברצון של צד אחד לפתוח את ההסדר ורצון מנוגד של הצד האחר לדבוק בהסדר, אך זה סיכון פרקטי שנכון היה לקבל לנוכח מחויבותם האתית של המגשרים. הלקח לעתיד הוא, בעיקרו, הגברת המודעות של מגשרים מכל תחומי העיסוק למגבלות הידע שלהם, חשיבות ההשתלמויות והרחבת הידע של מגשרים, ותשומת לב ליתרונות העומדים למרכז הגישור שלרשותו מגוון של מגשרים בעת הציוות של מגשרים למקרי הגישור.
ג. יושרה מקצועית וקבלת החלטה על פסק זמן בקיום הגישור
אחד הצדדים במקרה הגישור שתואר בפנינו מיהר לדרכו ולכן סיום התהליך נעשה בחופזה. האם היה נכון היה כי המגשרים ייזמו "פסק זמן" ויקבעו מפגש גישור נוסף שיאפשר לסיים את התהליך ללא לחץ?
שאלה זו עוסקת במתח שבין חופש הבחירה של צדדים לבין היושרה המקצועית של מגשרים. כיבוד חופש הבחירה של הצדדים מנחה את המגשרים לתת משקל רב לצרכי הצדדים ורצונותיהם. אם אחד הצדדים ממהר לדרכו יש לכבד צורך זה ולא ניתן לכפות עליו להישאר. ואם צד מבקש לסיים את הגישור במהלך מפגש אחד, מכיוון שיש לו קושי להגיע למפגש נוסף, יש מקום לנסות ולכבד את רצונו. יחד עם זאת, מחויבותם של המגשרים כלפי הצדדים וכלפי המקצוע ומרכז הגישור כוללת גם את החובה לקיים תהליך גישור איכותי ומקצועי ולקבל החלטות תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי. סטנדרט היושרה המקצועית (סטנדרט 9) קובע בהקשר זה כדלקמן:
המגשר ימלא את תפקידו ביושרה מקצועית. המגשר מפגין יושרה מקצועית כאשר הוא פועל מתוך מחויבות למהות הגישור, לתפקידו של המגשר ולהגדרתם.
א. קבלת החלטות והפעלת שיקול דעת מקצועי –
המגשר יקבל החלטות הנדרשות על פי הגדרת תפקידו לצורך ביצוע התפקיד.
במקרה הנוכחי תיארו המגשרים מצב, לפיו כאשר אחד הצדדים דחק בהם לסיים את הגישור, התהליך למעשה הסתיים מבחינתם ומבחינת הצדדים, למעט בנוגע לאופן העלאת ההסדר על הכתב: בעוד שהמגשרים העדיפו לכתוב את ההסדר על טופס מודפס מראש שעומד לרשותם מטעם מרכז הגישור, הצדדים הביעו נכונות לחתום על הסדר שיירשם במלואו על דף נייר רגיל. לכאורה, אין המדובר בסוגיה מהותית שנוגעת לאיכות או לשלמות התהליך, ולכן לא היה הכרח אתי באותן נסיבות להפסיק את הגישור. נסייג את הדברים בכך שאם על פי נהלי מרכז הגישור הסדרי גישור ייכתבו רק על טפסים ייעודיים של המרכז, הרי שמדובר בהחלטה מקצועית שעל המגשרים לכבד כחלק מחברותם במרכז (ראו סטנדרט 10ג. שנוסחו הובא לעיל).
ד. מעקב אחר ביצוע הסדרי גישור כסוגיה מקצועית של מדיניות המרכז
מגשר שסייע לצדדים להגיע להסדר שנועד לסיים את הסכסוך ביניהם אינו מחויב מבחינה אתית לנהל מעקב אחר ביצוע הסדר הגישור על ידי הצדדים. תפקידו הבסיסי של המגשר הוא לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות של הצדדים, ומשקבלו הצדדים החלטה ועגנו אותה בהסדר הם האחראים להוצאתה לפועל.
עם זאת, מגשר עשוי לבחור ליצור קשר עם צדדים לגישור לאחר הגישור, למטרות מקצועיות כגון שאלת קיום ההסדר מבחינה מקצועית, וזאת כחלק מתהליך של הפקת לקחים או כחלק מתחושה של מסירות לצדדים ולתהליך. בנוסף על כך, ייתכן שמרכז גישור בקהילה יקבל על עצמו (ויחייב לכך מגשרים הפועלים במסגרתו) תפקיד נרחב יותר, הכולל מעורבות ותמיכה נמשכת גם לאחר השגת ההסדר, וזאת כחלק משליחותו החברתית ותרומתו לקהילה. החלטה זו מסורה להנהלה של כל מרכז גישור במסגרת התווית מדיניות המרכז.
סיכום
פערי כוחות בין צדדים לגישור נפוצים. ניתן לזהותם באמצעות מודעות למרכיבי סטנדרט חופש הבחירה – כשירות, וולונטריות ומידע – ובחינת המידה שבה הצדדים מקיימים אותם. ככל שצד חלש יותר, הוא יתקשה במימוש מרכיבים אלו. תפקיד המגשר במצבים של פערי כוחות הוא לפרוס "רשת בטחון" שתמנע תהליך קבלת החלטות פגום על ידי הצד החלש. אין זה מתפקידו לאזן כוחות ולהביא את הצד החלש למצבו של הצד החזק.
חוסר במידע משפטי הרלוונטי לקבלת ההחלטה של הצדדים פוגע בחופש הבחירה שלהם, הכולל מרכיב של החלטה מדעת. מגשר אינו חייב להיות בעל השכלה משפטית על מנת להיות כשיר לגשר, אך עליו להיות מודע לכך שהיעדר ידע משפטי עלול לפגום בתהליך קבלת ההחלטות של הצדדים ולהיות מוכן להתייעץ בעצמו עם אדם בעל ידע משפטי ולהפנות צדדים לייעוץ. יש חשיבות לכך שמגשרים ייטלו חלק בהשתלמויות מקצועיות שכוללות ידע רלוונטי לסוגי הסכסוכים המגיעים למרכז הגישור, ולכך שציוות מגשרים לתיקים ייקח בחשבון את תחומי הידע וההכשרה שלהם.
מעקב אחר ביצוע הסדר הגישור על ידי הצדדים אינו חלק ממחויבויותיו האתיות של מגשר אך יכול להתבצע כחלק מתהליך של הפקת לקחים והתמקצעות, וכחלק ממדיניות של מרכז הגישור הרואה בליווי הצדדים בשלבים שלאחר החתימה על הסדר הגישור חלק משליחותו החברתית ותרומתו לקהילה.
פורום האתיקה
נובמבר 2018
[1] עומר שפירא וכרמלה זילברשטיין (עורכים) אתיקה של גישור: קודים אתיים והתמודדות עם דילמות 119 (הוצאת מאגנס, 2018).
אתיקה של גישור 